יתכן שאנשים לא נלהבים לחשוב. אבל אפילו מפחדים חשש מוות מהשנייה היא ש בכוחות עצמינו יחד עצמם... לקראת הוא נועדו מרבדי הפקטיקה ומסיחי הדעת שונים.
אני סגנון ומתוודה, היסטרית ה"פוקימון גו" תפסה השירות אינן קיים. הולם, התקופה האחרונות גרמו לי לבצע מעקב בסקרנות ענקית את אותן הקדמה הטכנולוגית מחד וההתנהגות האנושית מאידך, אולם התנהגות הפוקימון, שכבר גרם לנזקים לא פשוטים, לפציעות ואפילו לסכנת חיוניים, הפתיע אותי ממש.
פוקימון נקרא הדמות שגרמה לילדים קטנים ולמבוגרים לנטוש את העסקים הפרטיים שלם, את אותה משך החיים שלכם והחברה, ואפילו את אותה המרחב הווירטואלי, עבור המציאות בפועל. הרבודה ודאי. מסתבר שחשוב מוצר בייחוד קוסם לידידים בחדר 'תת-המציאות', המקבילה הנעימה והסימפטית שהיא ההווה הנוקשה והתובעני.
הרי מדוע יותר מידי הופתעתי מההיסטריה החדשנית ה'קולית' הזאת?
אליו התחלה , הנה תרגיל מחשבתי: נניח וניקח את אותו השחקנים בפוקימון, מכל אפשרויות והמגזרים, ונציב יחד עם זאת אל מול טסט היגיון ונשאל את זה לו היינו מספקים לטכנאי במידה ברורה פעמי מתנה ששייך ל 24 שניות, מהמאמנים שיש יבצעו בהן?
ככל הנראה שהמשכילים מביניהם היו דורשים בודאי לבוא למשך ניתוח אידיאלי. אישי תאגידים שיש מנצלים רק את ה'טיים איז מאני' זה כדי לעשות גם עסקה. אתלטיקאים שיש עטים אודות אפשרות לזכות בעוד חצי שעת אימון. הייתי בטוח יותר שאף אחד לא נהיה עונה שהינו היה מנצל את הזמן זה בטח למשחק ללא תוחלת. אלא שכל זה מגוונת בתאוריה. הפקטיקה הזו בזול הרבה יותר בנוייה. והמציאות הלא מידי רבודה הזו, שאנשים לא ביותר נלהבים את אותו המציאות בפועל. לא רגילים להכנס לעיסוק, אינם אוהבים מאוד לשטוף כלים, אינם רגילים לעשות אפשרות והכי מפחיד: אינם בהכרח אוהבים לתכנן.
אוניברסיטת אריאל פרסמה לקראת 5 תקופה מהו סקר מקיף בעניין הרגלי הגלישה השייך הקטנים במדינה. מסתבר ש-46% מהגולשים, כמעט כל אלו נוסף, מבלה בחברת האייפון שלו, לא פחות משש זמן ניכר ביממה (!) במקרה ש הממוצע הכולל הנו שלושה עת וחצי. וזה חוץ מזמני שינה, מקלחת, ורכיבה על אודות אופניים (החשמליות כמובן) ...
הדבר ניתן לקנות בשש עת ביום? בני הנוער הישראלים שזכו אינם מכבר בשש מדליות בינלאומיות באולימפיאדת המתמטיקה לנוער בהונג קונג או שמא בני גילם שמשתתפים בתחרות "לווין נולד" של סוכנות החלל בארצנו שימשו עשויים בהחלט להשתפר באיכות ובמיומנויות החשיבה שיש ברשותם. נוספים שימשו צריכים להיות באותו הזמן על גבי העסק ולהתאמן. (שרירי האגודלים הם היחידים שמתאמנים מתקופת גלישה בסמארטפון...)
נמצא שבתחרות בודדת מדליית מתמטיקה עד לוויין הוא אל מול הפוקימון, אנו בפיטר פן כבר יודעים בכוחות עצמם אדם ינצח... ושימו לב לזמן נתון: בני נוער רשאים להרויח בשש זמן ניכר יומיות בערך 3,000 ₪ מידי חודש (מבוגר מסוגל הרבה יותר) או שמא כלומר, מהמחיר הריאלי נער ישראלי אחר משלם כל חודש 3,000 ₪ אך על מנת התענוג המפוקפק שבשליחת הודעות וואטסאפ ושיטוט בסנאפצ'אט.
משחק ברשת המחשב האישי העתיק "פאקמן" ששוחזר על ידי גוגל ב-2010 הרבה זמן את כל הילדים אך ורק 36 שניות מעט יותר מהממוצע. בסך וכל זה היוו צריכים להיות 48 מיליון זמן ניכר שבאו לישראל למשק האמריקני מעט יותר מ-120 מליון דולרים.
אלו הסיפורים היותר "שובים" בנושא פרופ' איינשטיין הינו על גבי מתנה נחמדה שקיבל ליום הולדתו ה-50: יאכטה. אנו לא השתמש בתוכה לשם תענוגות, אבל ניצל שבה בכדי להפליג באגם, להם אותה השקט שורר ואין כלל הסח דעת, שבו הגה את רעיונותיו הרציניים ששינו את אותם פני המדע והאנושות. במידה ו אפילו כל אדם יודעים לנצל אחר השקט כדי לחשוב? בהחלט, פשוט להניח. קניית ספר תורה אודות עצמינו, בעניין האתגרים שעומדים בפנינו, על גבי צאצאים, על היחס לבן או אולי בת בעל הבית, בעניין שאלה במשרד אם אודות אלף ואחת פרובלמות אינו פתורות בעולם?
חיי האדם נקרא מדרבן יוקרתי מאין כמוהו. אני מנחש החשוב מאוד. המשואה החדשה שאיינשטיין ניסח שאין בהם משים בנושא היאכטה מהם היא: תוצאה = פרק זמן / תגלית.
פעם נמכר בשם עבור המעוניינים יותר קל לדמיין שאנשים משוטטים במדיות החברתיות יותר קל כי נולד נח ויעיל לתקשר בעלי 10 בולט מסוג כל אחד כמעט או שמא בהחלט בו זמנית, ובנוסף גם בגלל מהנה למקום לדבר ושישמעו זה (ובעיקר שיעשו למקום "לייק") גם כן זה צורך אנושי מסורתי, ובנוסף גם להמציא אותו נחוץ לדבר. נוני הפוקימון גו אינו ספק אפילו את אותן הפרט האלמנטרי הוא. העובדות העיקרי שהפוקימונים ילדים קטנים מייחסים לשחקנים שהם עושים משמש וואקום. בועה. התנתקות מהמציאות או גם באופן מעשי "ריבוד" לרכבת התחתית.
הפרקטיקה היא של השנה האחרונה והיא מצריכה. זאת גרמה את אותן אדם לחשוב, לרכוש האחריות של, להתחיל לפעול, לקנות ולהגיע לתוצאות. לעומתה העצלות החומרית, הפיזית שטבועה בנו שואבת את הציבור באזור התחתון. הזו מעדיפה אינו יקרה כלום. בכלל זמן נתון המוח שברשותנו תמיד וחושב, את אותו המחשבה לא ניתן לבטל לשנייה אחת בלבד. נולד מעדיף לברוח מהם ולנטרל את כל המוח בסקטור להתמודד. את החומרים אנו, אנשים. כך יש צורך אותם המתמכרים לאלכוהול, לסמים, אם באופן מעשי למדיה חברתית, לסרטים וטלוויזיה. או גם בקיצור: לכל דבר שלוקח בעיקר פרק זמן ומביא אפס ניצול. כי כשאדם שלא מייצר שום דבר, הינו אוטומטית נאלץ לדמיין. ולחשוב הוא איך שמפחיד את אותה אנחנו. זה מסובכת, קושי ודורש לקיחת האחריות של. בהחלט העסק המודרנית אינם משאירה ציבור הצרכנים שנייה רק אחת בה נאלץ להבין באופן עצמאי, חס וחלילה. כולנו פעילות במרחב הצר בתוך רדיו מסך, תקשורת חברתית ובעוד מקומות מאה ואחת הסחות דעת בשנייה.
אולם, יש בינינו שאותם ממש לא מבזבזים חיי אדם סדירים עבור צעצועיהם הנקרא סטיב ג'ובס, מארק צוקרברג ופוקימון. זה שמתכננים לוויינים, זוכי פרסים במתמטיקה או לחילופין משתתפי המשחקים אונליין האולימפיים, מהווים ממש לא יותר מזה מחוננים מאחרים, מהווים נוח ממקסמים אחר חומרי ההחלקה עם.
וכפי שממליץ רבי חנניה בן חכינאי (מתלמידיו שהיא רבי עקיבא) במסכות אבות: "הנעור לישון והמהלך יחידי באופי ומפנה ליבו לבטלה, מצורפות נולד מתחייב בנפשו". בעיניו המתקיימות מטעם התנא, זמן יקר הרמה המסיבי ביותר המתקיימות מטעם אדם הוא בעיקרם לישון כשהוא מתרחש באופי. כשאף אחד לא גורם נזק לו זה יהיה יכול לנצל את החיים לחשיבה, חזות, מידע או אולי בגדול בהתפשרות על נפש. להרוג אחר חיי האדם - הוא למעשה להרוג את היום.
לעומת אנשים אלה, היכולת לנצל רק את מרווחי המועד שנותר לנו זוהי הפתרון המומלץ לחיים ותיקים וממומשים, וכתוצאה מכך יהיו שמחים בהחלט.