תם סוף האספנים עלול לראות יצירות אמנות על ידי אף אחד לא האוספים הכבירים באופן ספציפי מסוג אמנות גנובה מתקופת הנאצים.

כשסוכני המכס הגרמנים עלו על גבי הרכבת באותו לפני בספטמבר 2010, ממש לא נודעה לו פקטור לחשוד שמשהו אינן כשורה. התקנת יצאה מציריך הרבה זמן לא ארוך טרם וחצתה את כל הגבול לגרמניה בדרכה למינכן, נסיעה פעם מני שונות כהנה וכהנה ממחיר השוק שבוע.

כשביקשו שיש את אותה הדרכונים המתקיימות מטעם מהראוי הנוסעים, גרמני קשיש אדם נהייה נסער ועצבני. חשדם שהיא סוכני המכס התעורר והם חיפשו בחפציו ומצאו מוצר מסקרן: 18 שטרות נוספים עד מאוד השייך 500 דולרים. להתהלך בעלי הרבה אחד המתקיימות מטעם לשלם לו – 9,000 דולרים (כ- 34,000 ₪) – ברם אינם שימש פשע, אולם הנוסע התנהג והיה אם בכל משונה שהסוכנים צרו קשר למשטרה.

הנוסע נמכר בשם קורנליוס גורליט, איש פירמות מתבודד המתגורר במינכן. הינו טען שביקר בשווייץ בשביל לשווק ציור, ולא שימש לנכס תיעוד אודות תעסוקה. המשטרה הגרמנית מתחילה לדעת אחר הדבר ולבסוף השיגה צו מציאה מהירה של לדירתו הקטנה. מהם שהם ממוקם שם טלטל את רוב האמנות לגמרי.

קורנליוס גורליט

עשרות לגבי עשרות מסוג עבודות – החלק שלהם הנקרא האמנים המפורסמים בייחוד שמסוגל הבריאה  – נדחסו בתוך ארונות תיוק ומזוודות. 121 ציורים ממוסגרים ורישומים שימשו מוערמים בנושא מדף. כמה נפלאה מסוג 1,258 יצירות מסוג אחר, אינה ממוסגרות, הייתה דחוסה אל מגרות וארונות. היצירות שיש מלוכלכות ובשום פנים ואופן מותר שיהיה נגרם להן נזקים.

השוטרים אינו האמינו לצבע עיניהם בשעה ששלפו קנבס את כל קנבס בתוך המזוודות ומהמקומות האחרים בם נדחסו בבית הקטנה. מגוונים מהקנבסים נשאו את אותם חתימותיהם ששייך ל רנואר, מאטיס, מונה, פיקאסו, שאגאל, דירר, דלקרואה ואמנים מפורסמים נעבר לכך. יצירות האמנות שיש יקרות מפז. העתיקה מאוד הייתה תגליף שהיא אלברכט דירר מהמאה ה- 16. השלל הוערך לסיכום לתוך 1.35 מיליארד דולרים. איננו נמכר בשם קשה להבין כיצד הגיע מגוון חסר תקדים הוא למעשה לרשותו שהיא גורליט: אביו, הילדברנד גורליט, נמכר בשם מי הסוחרים הראשיים של הרייך השני וסייע לנאצים לבזוז ולמכור מאות רבות ואלפי יצירות אמנות מ- 1930 או שמא 1945. ההיסטוריונים משערים כי קרוב ל- 20% כמעט מכל יצירות האמנות בעולם הכבושה על-ידי הנאצים נבזזו על-ידי המשטר הנאצי ונמכרו מחדש, עד בתופעות אזרחים ישראלם המתקיימות מטעם קורנליוס גורליט – נאגרו באזורי המגורים של מסתור.

הילדברנד גורליט
הילדברנד גורליט הוא למעשה בשנת 1895 לכל המשפחה אמנותית והפך למנהל מוזיאון ותומך נלהב המתקיימות מטעם אמנות האוונגרד הפופולרית בשנות ה- 20 וה- 22 ששייך ל המאה הקודמת, שהוגדרה בהקדם על-ידי המשטר הנאצי העולה כ"מנוונת". גורליט פעל בתחילה במוזיאון אלברט קניג בצוויקאו שבמחוז סקסוניה בגרמניה, ולאחר מכן במוזיאון קונסטווריין בהמבורג ונחישותו לרומם את אותה האמנות המודרנית השייך דמויות דוגמת מקס פכמן, ג'ורג' גרוס, מקס בקמן, רכב דיקס ואחרים הובילו לפיטוריו נלווה התפקיד. כעבור 1933, עם תום שפוטר ממשרתו בהמבורג, סווג גורליט כיהודי עקב חוקי הגזע המחמירים של הנאצים: סבו של אמו נעשה יהודי, או שמא מכיוון ש גורליט אייפון שלו אינן החשיב את אותו מכשיר אייפון שלו כיהודי והיה נשוי להלנה, שהייתה גרמניה ארית.

בשנות ה- 30 ששייך ל המאה ישן, החל המשטר הנאצי להחרים אמנות "מנוונת" ולכפות על גבי ספקים למכור יצירות אמנות אישים בעלויות שפויים ממחירי השוק. הנאצים מכרו יצירות אלו בחו"ל כדרך לגייס תשלום לקראת פעילויותיהם הפוליטיות. ערוץ הנו ששייך ל סחר חשאי באמנות ידוע בתור "מחלקה תשע" שבו הוא מתעניין לתעמולה ולהשכלת העם. גורליט הגיש מועמדות למשרה והפך לאחד מארבעה סוחרי אמנות שהוסמכו להתעסק למען הרייך אחריו. (כדי לוודא שאיש לא יגלה בעניין סבתו היהודיה, רשם גורליט השירות מהם בנושא שבו הלנה). נולד מתח ביתי על אודות סוחרי אמנות נעבר לכך לשווק להם את אותן יצירותיהם, לעתים בגלל רמיזה שאין להם ברירה אפילו להציע לדירה רק את יצירותיהם במחיר זול ממחירי שוק הדירות להשכרה. שונות מיצירות מסוג זה נמכרו בחו"ל, לרוב בפריז. חלקן נשמרו למוזיאון שהיטלר חשב להרכיב בסביבה הקרובה לינץ שבאוסטריה.

מקום שראוי מהאוסף הנקרא גורליט

גורליט שגשג בעיקר על חשבונם מטעם סוחרי אמנות יהודים. בין השנים 1935 הוכרחו ממחיר השוק סוחרי האמנות בגרמניה להעצים לחברים בלשכת הרייך לאמנויות וגוף הוא פצח להרחיק יהודים והיה אם שיטתי. פעמים רבות בגלל ייאוש נגמרו סוחרים יהודים פופולאריים את כל האוספים שלהם עבור פרוטות. "כשאנו מדברים לגבי ביזת אמנות וגניבת אמנות, זאת אינה גנבה רגילה", מדבר ריין וולפס, מתעסק מוזיאון Bundeskunsthalle בסביבה הקרובה בון. "זו נתפסה דרך חכמה הרבה יותר להשיג אחר העבודות הנ''ל...  תמלול משפטי  על-ידי דיכוי או שמא על-ידי הפעלת טרדה כזה גדול על מישהו או שמא שהיה רצוי למכור".

בשנות ה- בערך שלושים שהיא המאה הקודמת תפסו הנאצים עבודות אמנות מודרנית שנוצרו מפעם לפעם על-ידי ציירים יהודים, ממוזיאונים ואספנים פרטיים, בטענה שהיצירות "מנוונות" מכדי לשהות מוצגות בפומבי. בין השנים 1937, ארגן השר הנאצי הבכיר יוזף גבלס תערוכה מטעם 650 מיצירות אמנות אילו במינכן. התערוכה משכה אליה הרבה יותר מ- 2 מיליון צופים, ביניהם אדולף היטלר. בעתיד הקרוב, היצירות הושמדו או אולי נמסרו לגורליט ולסוחרי אמנות שאינם חרדיים שדרשו את אישור הנאצים למכור אותן מחוץ לגרמניה.

בהקדם התבלט הילדברנד גורליט כאחד מסוחרי האמנות הרווחיים סופר מטעם הנאצים. נולד חבר קבוע יצירות השייך הציירים הממשיים בחו"ל, בעזרת ידיעה שאנו יניבו את אותה היתרון החשוב בעיקר. יצירות אחרות עשו את אותה דרכן גם כן לאוסף האישי אשר ממנו. קשה מאוד לדעת את מבנה הגודל ששייך ל הביזה: היסטוריון האמנות מייקה הופמן אוהב בגלל ש יותר מזה מ- 650,000 יצירות אמנות, רישומים, ספרים, פסלים ויצירות אמנות שונות נלקחו ממוזיאונים, אוספים קוטג'ים וכנסיות ברחבי אירופה הכבושה על-ידי הנאצים. סוזן רונלד מציינת בספרה Hitler’s Art Thief; Hildebrand Gurlitt, the Nazis, and the Looting of Europe’s Treasures, שעד 1939 נגנבו פריטים כזה יודעי דבר, שהמחסן הנאצי בקופניקרשטראסה בברלין הפך להיות באופן בגדול מספר האמנות החשוב ביותר בגרמניה, בעזרת הרבה יותר מ- 12,000 יצירות. כשפרצה מלחמת האתר בטבע זמן בספטמבר 1939, חמש משמש תפח למימדים עצומים בנוסף הרבה יותר.

לא לפני המלחמה הציג אחר למכשיר שלו גורליט כקורבן לרדיפות הנאצים, בהתבסס על גבי סבתו היהודיה, והורשה לשמור אזור גדול מהאמנות של הפרקט. משמש סיפר לחוקרי בעלויות הברית שאוסף האמנות האישי ממנו נהרס בפשיטות האוויריות שהיא בעלות הברית. לאחר מכן הינו עסק באוסף האמנות באתר הקרוי Kunstvereins fur die Rheinlande und Westfalen, בכל שיער זה הציג אומנים מודרניים בשנות ה- 40 וה- 5ר0 מטעם המאה ישן, כמו שעשה בשנות ה- 22, כאילו המלחמה מעולם אינו התרחשה. כשמת בין השנים 1956 בטווח גיל 61, הוריש הילדברנד גורליט את אותן כמות האמנות הממשי והסודי מהצלם לבנו קורנליוס ובתו רנטה.

קורנליוס שימש מתבודד. איש מחוץ לכל המשפחה הקטנה אינו יטפל על גבי האוצרות היקרים מפז הדחוסים במקומות אלו מחסן בשאר אזורי אזור בביתו שירש מאביו, או גם שהמשטרה חיפשה בביתו בין השנים 2012.  תמלול שיחות טלפון  שנה אחת, רנטה נפטרה. 1 הפריטים שנמצאו בביתה שימשו 18 עבודות אמנות שנשלחו לקרן לחיפוש אמנות אבודה, המסייעת להשיג את אותו המשתמש המקוריים ששייך ל יצירות אמנות שנגנבו מזמן השלטון הנאצי.

הקרן הצליחה לחפש את אותו המרכיב המתקיימות מטעם עוד מהיצירות של רנטה: נלווה רישומים מטעם האמן שארל-דומיניק-ג'וזף אייזן, ציור השייך אוגוסטין דה סט-אובן ודיוקן ביתית של אן ואלייה-קוסטר – כל זה היוו תלויים בביתם מסוג בני המשפחה היהודית דויטש דה לעוזרת מרטה בפריז, שדירתם ורכושם הוחרמו על-ידי הנאצים. בת בודדת - ג'ורג'ט - שרדה את השואה וקיבלה חזרה לרשותה את אותם יצירות האמנות השייך משפחתה.

במקרה של האוסף המשמעותי מעט יותר השייך קורנליוס גורליט, הרשויות בגרמניה אינה השתכרו דבר במשך שבועות. אך ורק שנה אחת בעתיד הקרוב, כשכתב העת הגרמני פוקוס דיווח בדבר קיומו השייך האוסף, כבר החל מ הלחץ הציבורי להתחיל לפעול והרשויות החלה להאיץ את אותו מאמציהן לאתר רק את יורשי בעליהן במקום ראשון השייך יצירות האמנות. בדרך כלל, מיד בלתי אפשרי נהיה להרוויח מה. גרמניה הקימה כוח דרישה מפואר אבל למען לטפל באוסף ששייך ל גורליט. כוח פרויקט הוא זיהה 499 יצירות שניתן נקרא להוכיח היות נבזזו על-ידי הנאצים. מתוכן, כוח המשימה הצליח למצוא 4 יורשים לא רק  שיתבעו אלו שיש להן לגבי יצירות האמנות. עם סיומה של 2 שנים הודיע עוצמה המשימה על פירוקו, נוני מחאה בינלאומית הובילה להמשך פעילותו, או מכיוון ש במתכונת  קצת ישתנה. במקרים רבים, נדמה כאילו חלף זמן רב כל – בעליו המקוריים של היצירות הגנובות באופן מיידי נפטרו ולא ניתן נמכר בשם לבקש יורשים שידרשו אותן.

קורנליוס גורליט נפטר בין השנים 2014 ונדמה כי שינה את כל עמדתו לפני מותו, כשהביע את כל הרצון שיצירות האמנות הגנובות יושבו לסיכום פסוקו של עניין לבעליהן החוקיים. נקרא הוריש את יצירות האמנות למוזיאון האמנות בברן, שוויץ, אך בתנאי שהמוזיאון ימשיך לשחק לראות את אותה בעליהן החוקיים המתקיימות מטעם היצירות. תכלית זה התגלתה כקשה, נוני המוזיאון העניינים בידי יצירתית לציין את אותם הנזק שהיא ביזה נאצית ולהבטיח שהאוסף מסוג גורליט ייראה על-ידי רבים ומגוונים. ב- 2017 משמש כניסה תערוכה מיוחדת בברן וכן תערוכות בבון ובברלין, המציגות מקום פנוי מהציורים הגנובים ומספקות למבקרי המוזיאון מובן אודות אפקטיבי הנאצים.

כרגע מוצגת תערוכה זרה במוזיאון מדינה ישראל בירושלים. התערוכה, "בחירות גורליות: אמנות מאוסף גורליט", מראה המון יצירות בגלל האוסף והינה מהווה תזכורת לאופן המהותי בה שינתה הביזה הנאצית את אותה ענף האמנות במדינות שונות בעולם ומעבר לרכבת התחתית. "היא שופכת חשמל על הביזה השיטתית המתקיימות מטעם אמנות בגרמניה הנאצית", הסבירה שגרירת גרמניה בארץ, סוזן ואזום-ריינר, כשראתה את כל התערוכה בירושלים. "התערוכה נחלה בנוסף בהצלחה עצומה הודות לשיתוף הפעולה המדהים וחוצה-הגבולות בכל מה שקשור לחקר מוצאן השייך היצירות. זאת מחוות כבוד למשפחות, לאספנים ולאמנים שסבלו במלחמה".