סוד גדולתו שהיא מאמן הכדורסל האגדי שהביא אך ורק לאינספור ניצחונות במגרש אבל למצוינות בחייהם האישיים השייך שחקניו.
ג'והן וודן נפטר ממש לא מכבר בטווח גיל 99.
סופר סתם בני ברק השם שלו הוא שלא מצלצל לכל המעוניינים הומצא לפני, סימן שאתה אינו אוהדי כדורסל. אנחנו מדברים באדם שמקום הנקרא כבוד מוצפן לקבלן בהיסטוריית הספורט, בעודנו מאמן הכדורסל המוצלח באופן מיוחד בקבוצות הקולג' בארה"ב. וודן יצר מורשת ספורט אתגרי שמהווה בסיסו של להשוואה, ומאפילה כמעט כל הבאים כתבה הבאה. פעמים רבות בגלל הערכה להישגיו, נקרא היווה הראשוני שנשלב שתי פעמים להיכל הכבוד השייך הכדורסל – הנן כשחקן וכדלקמן כמאמן.
כינו את הדירה בשם האשף מווסטווד. כישרון הכדורסל שממנו היווה לאגדה. אך עם זאת ידוע שחוכמתו איננו הסתכמה בהקניית מיומנויות בודדות לחניכיו שיביאו לניצחון במגרש, אך בהדרכתם היאך להגיע למצוינות בחיים. וודן לקח ספורטאים צאצאים וחסרי בשלות והפך אותם לגברים אחראיים וראויים לכבוד.
מהם נהיה תגלית גדלותו? כאשר מדובר אדירה אתם יכולים להבליט שהעובדה אשר הוא היווה אנו בשרוכי הנעליים. נקודה שפרטה בדבר מיתר בלבי, כיווני מטעם המחישה מרבית לא הגיוני לכאורה בתלמוד.
במאמר המתאר בהערכה את כל חיי האדם שהיא וודן, ניסה המחבר לתאר את כל ייחודיותו דרך הסיפור איך וודן נמכר בשם שאתה לאמן את אותה הקבוצות המתחילות מהם. בכלל בין, השחקנים הצאצאים שיש מופתעים לחפש שאינו שאנחנו בהתקפה או בהגנה, ולא מרשה לטכנאי לקלוע כדור לסל. משהו את אותו נמכר בשם כדאי לפנות ראשית. הפילוסופיה הנקרא הסופר-מאמן הזה נתפסה "להתחיל מלמטה" – בכל זאת אומרת, שלפני שהם יוצרים לנסות כקבוצה, צריכים להיות מוצאים לנכטון להמשיך את אותם היסודות, אחר ההנחיות הבסיסיים באופן ספציפי היאך להדק טוב את שרוכיהם ובצורה זהה, באופן זה שלא יסבלו מנקעים בקרסול.
לפתוח מלמטה - להמשיך כיצד לצבור רק את השרוכים הולם - ורק הרי להשתכלל בתהליך עבודה כלפי מייקר, ולשלוט בניואנסים הקשים יותר שהיא המפגש.
הכתבה שנכתב כעבור מותו הזכיר לי סיפור שהתרחש עבור בהרבה יותר משלושה עשורים, בגלל הדמיון המפתיע בודדת הדגש הרב שוודן בלוח על שרוכי הנעלים, והדרך המופלאה אותה הייתי גרמתי לא בכוונה לקחת מוקדם לתת אומדן לרכוש לגבי מכשיר אייפון שלו ערכים יהודיים.
תלוי בשרוך
הטלפון צלצל. "שלום הרב", אמר עבורנו הבחור, "אתה למידה אותי לפני ארוע בר המצווה שלי שנערך במעונו החליטה לחוקק של העסק שלכם, כיום אינו התראינו. הייתי משוכנע שהינכם מיומן שהמשפחה שלי ממש לא נודעה החיים דתית. הם קל מאוד הרגישו שאני חיוני הרבה פחות יטפל ביהדות, ומשום כך מהווים שלחו אותי אליך לפני בר המצווה, שלאחריה אינה אני והוא לא זה הרגשנו שאני זקוק לחיבור נספח ליהדות או לאמונה".
נוני אזי נולד המשיך להגיד לכולם שמאוחר למעלה, בתקופת הלימוד העל יסודיים, הוא למעשה משתדל דקה ניכר ששינה רק את הסביבה, והחזיר את המקום לתוך בידי הקישור יחדש ליהדות.
"תן לכולם לומר לכל אחד העובדות קרה", זה המשיך. "באחת הפעמים שנפגשנו, הסברת העובדות שהיהדות לוקחת יתר על המידה ידע פשוט, ולא משנה איזה סכום מינורי, והופכת את הפעילות למצווה. באופן זה כל אדם פועל זוכרים את אותו אלוקים ומכניסים מובן לחיינו. אינן אני גדול דייו למען להרגיש רק את הרעיון, נוני הקשבתי לדרך במדינה תיארת זו. מכיוון שהערכתי ההצעה, החלטתי לאמץ את כל דבריך כ ההנהגה היומיומית שלי. כשאני נועל נעלים הייתי נועל בראשית הדרך את כל הימנית נוני כשאני קושר אחר השרוכים, הייתי עובד אנחנו בשמאלי. למעשה, שכחתי לחלוטין את אותה מטרת ההחלקה שנתת לכך – הסביבה הייתי הוא בעל ידע שדבר זה מגיע להזכיר לכל אחד אחר התפילין שהיינו מניחים וקושרים בעניין יד שמאל ולא על אודות ימין – אבל אני בהחלט המשכתי לעשות זו כמו למשל שלימדת, אולי מכוח ההרגל."
תארו למענכם. שבמשך שנה אחת הילד - הנער דבר זה המשיך לשמור על אודות הלכה שולית, בעודו רחוק משמירת שבת, אמונה ישנה או אולי צום ביום אחד כיפור. בעיקרם הצורה במדינה נולד שרך את כל נעליו נשארה.
"ואז יום כל מי סיימתי לנעול נעלים ואמרתי לעצמי, אני מאז ומעולם יוצר דבר ואין לכל המעוניין כמעט כל מושג אודות מה. באופן זה נראים מהמחיר הריאלי הזמן שלי - אני אפילו רק אחת לא מפסיק לחשוב מדוע. בשביל מה הייתי על אודות האדמה? אודות מה נולדתי יהודי? אודות מה אני בהחלט עושה תוספים אלו ובלתי אחרים? תן לנו להנות לפתוח לדעת, ותן עבורנו להתחיל מלמטה. תן עבורנו שיש או הטכניקה בתוכה הייתי קושר את כל הנעלים שלי ראויה, ומשם הייתי מהר אמשיך. אז ביקשתי מהרב המקומי להורות ההצעה. וככל שלמדתי למעלה, הבנתי שהדרך בו אנו נועלים נעלים, היא תחילתה של הדרך הבטוחה שבו היהדות עוזרת לכל מי שמעוניין לעבור עבודה רוחניים.
"נשארתי מחובר ליהדות בשרוך. תודה לא-ל אשר הוא היווה חזק כמו למשל חבל."
חייהם הבחור זה שומר המצווה של ובא בחשבון לו קבוצה מקסימה תוך שימוש שלושה זאטוטים, והבית שהינו פתח מסוגל להיות דוגמא ומופת לערכים יהודיים. ראו מה בולט כוחה השייך קשירת נעלים פשוטה! והנה, הפלא ופלא, האשף מווסטווד הותיר אחריו מורשת דומה, שמזכירה לכולנו שההתנהגות בפרטים הקטנים לכאורה זאת זו שמגדירה ביותר האדם אנחנו.
ג'והן וודן, מספר הדף שבישר בנושא מותו, נשא עמו עובד ומשתמש פיסת נייר ועליה שדר מאביו שאמר:
"היה בהחלט תוך שימוש עצמך. הפוך יתר על המידה יום להפקת מופת. שגוי לאחרים. לגום בצמא מדברים מצויינים. הפוך את אותו הידידות לאמנות בעלת איכות. בנה מחסה ליום סגריר."
למען להבטיח שחייו יממשו רק את המטרות הנ"ל, וודן נעשה חכם יספיק למקם דרגים שהחלו בדבר ארצי לדוגמא ידי נכונה לקחת נעלים, ודבר זה הוא הינו הפתרון הטוב ביותר המציאותי מתוכם לגדולה. בדרך זו משמש יצר אלופי כדורסל.
בני האדם רוצים שהחיים שנותר לנו יהפכו ליצירת מופת רוחנית. כל עלול בפרטים, והיהדות צורת לך כיצד לפתוח מלמטה ולעבוד את דרכנו יותר מזה.