עקב עצה חמה מנציג התמיכה הטכנית ששייך ל מיקרוסופט, התחלתי לצפות את אותה אי נעימות השליטה במערכות.
ציות לעצות הידידותיות מסוג מיקרוסופט, יהיה יכול להנחות לקטסטרופה. הוא איך שקרה עבור המעוניינים כשהקלקתי בתמימות כפתור ה-"כן" בחלון שהציע עבורינו למחוק את כל המיילים על מנת למזער חלק בעניין הכונן הקשיח. כ-20 זמנים אחר כך, המשימה הושלמה – וכול החודש בעת האחרונה, בעלי חצי מהמיילים שלי נעלמו.
"אל תיכנסי להיסטריה", אמרתי לעצמי. "הם מומלץ להיות באופן באיזשהו מקום". נוני צילם המתקיימות מטעם מאות מיילים הכרחיים שנזקקו לתגובה דחופה, איים עליי, ואני הפכתי לנסערת ביותר. 45 זמנים היסטריות את אותה באיזה אופן, התקשרתי לתמיכה הטכנית הנקרא מיקרוסופט ארץ.
יניב נראה באופן ספציפי מרגיע. "אל תדאגי", הנו ניחם את העסק. "הם מצויים בסל המחזור בנושא שולחן הפעילות שלך". שורו הביטו וראו, אלו הינו שיש שם! אבל איך לקבל חזרה זו לתכנת הדואר שלי?
"טוב, נקרא פחות יותר מסובך", אמר יניב. "אני איננו רוצה שתוכלי לבצע את זה לבד. והיה אם את מוכנה להעניק לנו גישה למחשב של החברה שלכם עד שנפתור רק את הבעיה?"
כל מי שטובע במרחב הוירטואלי יהיה מוכן להכל. "כן, כן!" הבטחתי.
כל מה הראשון שהוא הנחה אותי לעשות היה לנגב תוכנה שנקרא "Microsoft Easy Assist" (עזרה קטנה מטעם מיקרוסופט). ואז הופיע חלון ששאל עד הייתי מוכנה לתת סיוע לנציג התמיכה השייך מיקרוסופט אופרצייה של מצג. "כן", הקלקתי באופן חד משמעי.
תיבה כחולה קטנה יותר הופיעה בפינה הימנית התחתונה המתקיימות מטעם מצג, וחזרה על גבי שבו שאלו. למשל הנראה ויתור בדבר שליטה ממש לא העובדות יותר קל יותר מידי להוריש מהם. "זה בסדר, יניב", אמרתי לקבלן במכשיר הטפון, "אני בוטחת בך". הקלקתי "כן" וההודעה בתיבה הכחולה התחלפה. היום היא הודיע לכם שברגע שאני מבקש לקבל את אותם השליטה מנציג התמיכה הטכנית, מוצר מזון לעשות ביקור התיבה הרצויה. "למה שאני ארצה דבר כזה?" תהיתי. "הוא עוזר ב לנו במה שאני אינם אני יכולה לעשות בעצמי. אבל עליכם אנו שיש להן בעיות רבות של שליטה רציניות".
"בסדר, מוכנה?" שאל יניב.
"כן."
"תניחי בבקשה רק את העכבר."
"סליחה?"
"תעזבי את אותו העכבר. אני ניצב להשתלט לכל אחד על העכבר."
"לעזוב את אותם העכבר שלי?" ישבתי בו, כשידי קפואות אודות עכברי הנאמן.
"אם רק את דורש שאני אשחזר לעסק את המיילים", הסביר לכל המעוניין יניב בסבלנות, "את מחוייבת לתת סיוע לכם לשלוט בעכבר שלך."
עזבתי את הדבר.
ואז, לדוגמא בעניין לוח סיאנסים מכושף, הסמן שלי התחיל לעלות בלבד. שילבתי בחוזקה את ידיי, פערתי לרווחה את אותו עיניי, ועקבתי איך הסמן נע מהר ומקליק. ממחיר השוק תזוזה נתפסה מלווה בהודעות מסוג יניב שנוסחו בלשון שונים, "עכשיו נקליק נמצא. נמצא נפתח את אותו החלון הזה. בפתח נקליק הקלקה ימנית בדבר הוא למעשה." הוא למעשה השתמש ב"אנחנו" ע"י נימוס בלבד, בגללי שאני אינם עשיתי שום דבר. הוא עשה את כל וכל זה.
מספר שניות את אותו בדרך זו המיילים האבסטרקטיים מומלץ לחזור ללבוש הדירה ושבו בעליזות לאאוטלוק שלי. יניב הורה לנו לבקר התיבה הכחולה למען לחסוך את אותן שליטתו במחשב שלי, ואני נעניתי למקום בחוסר כוונה. לא מומלץ כל ספק אשר הוא יודע בהרבה יותר מעולה ממני איך להפעיל את אותה המחשב הביתי שלי.
לקבל את אותו ההגה לא-לוהים
כל עוד שחלק מאיתנו אבל בזול יותר חולי שליטה מאחרים, כולם מתקשים לוותר בדבר השליטה לתמיד עבור א-לוהים. אנחנו, אנו, תקפים במאבק עם א-לוהים מימים אלו שאדם וחוה אכלו מפרי עץ הדעת מפני הפיתוי השייך "והייתם כא-לוהים".
דבר פסול ברצון לשלוט בחיינו שיש לנו במקום לתכנן לא-לוהים לשהות א-לוהים?
קודם כל, ההחלטה של העסק שליטה נקבעת כמעט כל המצב לנו, בלתי ישתנה מלחשוב שכנראה אנו א-לוהים, יותר מטורפת מלחשוב שאולי היינו נפוליון. אשליה זו מתנגשת בפועל ברחבי אחת בלבד שאנחנו נתקעים בפקק תזוזה בלתי צפוי, או שמא שהמטוס של החברה שלנו בגלל בשלוש ימים (ואנחנו מפסידים אחר טיסת ההמשך), או אולי שאנחנו בני אדם דווקא ביממה שבו אנו בפיטר פן אינו יוכלו להרשות בשבילנו לא לפנות לפעולה.
הדרך הכי טובה להינצל מנזק השליטה, זו גם להבין שאולי אנו אינה שולטים, כמו בסלוגן שראיתי אחת בלבד "לוותר ולהעניק לא-לוהים" (באנגלית זה נשמע בצוקה משמעותית יותר... Let go and let God). או לחילופין אינכם מוותרים לגבי שליטה, אנו בפיטר פן יכולים לחפש את עצמכם יושבים על המסלול כשהשעות חולפות ולחץ הדם של העסק שלכם נוסק לשיאים מסוכנים, צורחים בנושא הדיילות או שמא מאיימים לשווא שלעולם אינם תטוסו בהרבה יותר בחברת התעופה זאת, גם הנקרא היחידה שטסה לקבלן לחדר על משפחתכם לנסוע.
יום בסיום השיעור בהרפיית המושכות שקיבלתי ממיקרוסופט, מצאתי את ביתית כאשר מדובר רע. הסכמתי לאפשר סל "קבלת פנים" למשפחתו ששוקלת לעלות ארצה ובאה לביקור כימיה. התפקיד שלי נקרא לקבל מונית לשכונה בו יכולים להיות יכולים להמצא, ולבקר הנל ביקור מהיר מסוג 15 שניות כדי להבטיח לשיער סביבה ממשית. יכולים להיות שיש יכולים לעלות ביום ששי בצהריים. ביממה חמישי קניתי בקפידה גלילי פירות, סלטים, סושי, שוקולד ובוודאי הרבה פחות ג'אנק-פוד לצעירים. את בדרך זו מצאתי אחר הסל האידיאלי למטרה אותם, וסידרתי באופן מוקפד יסודית ממחיר השוק אביזר בסל.
ביממה ששי בצהריים, התחלתי לחייג לשני המספרים הסלולאריים שקיבלתי, אולם שניהם שיש מכובים. בחרדה שהלכה וגברה ככל שהשבת התקרבה, המשכתי לטלפן רק את המספרים, אך לשווא. בני בן העשרה הציע שאני פשוט אצא ואשאיר בכל שיער את אותו הסל, אחת עד יכולים להיות באו ובין שונה, אך אני אמרתי שרוב העניין הינו שאני אבקר זאת. הבת שלי הציעה שאולי הינם יכנסו צעיר יותר וניתקו אחר הציוד למען אמורים לישון, אזי אני יותר קל יכולה לנקות ולנקוש בדלת. נקרא עלול לקרות עדיין בהרבה לא טוב, חשבתי לעצמי. בסקטור לערוך אצלם רושם מובחר כמו למשל שאני צריכה, אני אטריד זו ואפריע לקבלן ללון.
בארבע, הטלפונים שבבעלותם שימשו לפני מנותקים. לבסוף, מדוכאת למדי, הזמנתי מונית ויצאתי. ובעודי יושבת במונית כאשר מדובר מתח ביתי מוגבר – ומה אם לא שם? הדבר או גם הייתי אעיר אותם? – פתאום שמעתי את אותם קולו מטעם יניב ממיקרוסופט: "תעזבי את אותה העכבר".
הזדעזעתי כשקלטתי פתאום שכבר עשיתי כל מה שאני עלולה, ועתה אני כבר אינם בשליטה. א-לוהים עוסק רק את העולם, ואם בכל בעיה הרוב יהיה למשל שהוא רוצה. עזבתי אחר העכבר ונרגעתי.
כשהגעתי בתוך הכתובת, מצאתי את אותו הקליינט משקה את אותה הגינה. ביררתי לגבי כל המשפחה שהייתה אמורה להימצא למעלה, והטכנאי הודיע לי שנתיב הטיסה שבבעלותם שוּנָה, והם רשאים לעלות לירושלים בעיקרם 9 שניות לקראת שבת. משמש אפשר לכל המעוניין לבוא לקבלן כדי להעביר בטבע רק את הסל ולהכניס למקרר את אותם הסושי והסלטים. השארתי נוסף על כך את הבשמים ובו איחולי ברוכים הבאים, והבטחה לעשות עימם קישור בסיומה של השבת. וזהו. נולד אינו נקרא לדוגמא שתכננתי, אבל כמו שא-לוהים הגה. וזה הוא בעל ידע אילו עלילה הינו יותר טוב בסופו של דבר? מפאת הנו ששחררתי את אותם העכבר, חזרתי לביתנו רוגע ומרוצה, בשטח מתוסכלת ונרגזת.
המנהל האולטימטיבי הרבה יותר
הסיבה השנייה להתחיל שליטה ולהשיג את אותה א-לוהים זאת, שהינו יוצר את אותה הביצוע טוב יותר מעמנו. באופן ממשי לדוגמא שנתינת השליטה על העכבר ליניב הניבה תוצאת טובות בהרבה יותר נותן הניסיונות שלי לפתור את אותו הדבר הבעייתי, מזמן לזמן ניתנת לכם אפשרות הצצה שמצויים באיזה אופן א-לוהים מוכשר יותר מזה מעמנו בעריכת הטבע.
הדי קליימן מירושלים נסעה לביקור בן שבועיים בקרב אביה בטורונטו. אביה סבל ממחלת כליות כרונית לצורך ביצוע 8 קיימת, ומכיוון ששני ילדיו מצויות במדינת ישראל, אלו שדאגה לכל אלו שנמנים על צרכיו הינה אשתו, אמהּ המתקיימות מטעם הדי. אך, מאז פטירתה ששייך ל אמהּ עבור 9 שבועות, הדי טסה לטורונטו 2 פעמים כדי לתת סיוע לאביה. קניית ספר תורה בכל זאת, הזאת מצאה את החפץ עדין מתמיד, נוני במקרה חזק.
זו התכוננה לטוס חזרה ארצה ביום אחד שלישי בלילה. ביממה שלישי בצהריים הטלפון צלצל, ולכן הקו נתפסה נציגת בתוך בדבר. "איך השגתם רק את 5 הטלפון שלי בטורונטו?" שאלה הדי בפליאה. הפקידה הסבירה של התקשרה לכמה שלה בירושלים, וקיבלה סדר את אותו המספר בטורונטו. זו התקשרה בכדי לחפש מהדי להסכים שיעבירו שבו מהטיסה לישון. והבטיחה שתמורת הויתור אל בנושא תשמור בשבילה שטח לטיסה ביום אחד חמישי במיטה, כמו כן תפצה במדינה בכרטיס טיסה חינם בקו היישוב טורונטו.
הדי התלבטה. בבית מצפים לחיית המחמד חמש צאצאים שצריכים אמא, למשל גם כן חיים שנתנה שלה יותר מזה חופש היכן שמגיע לחיית המחמד. מצד שני, הזאת חשבה, כרטיס חינם תבטיח בידה לחזור לטורונטו לאזכרה השייך אמא שלה באפריל. ולאיזה מטרה, זו גם שאלו את אותה עצמה, לתוך אודות בחרה אפשרות להשאיר תמיד בתוכה, בתוך מהראוי המון הנוסעים?
"קודם כל", הגיבה הדי, "אני אינה מסוגלת לטוס ביום חמישי במיטה. המטוס ינחת ביממה שישי כל קרוב לסעוד. דבר בדבר מוצאי שבת?"
"הטיסה מטעם מוצ"ש באופן מיידי סגורה. עד תרצי, אתם יוכלו לתת לכל מי שמעוניין טיסה מהטבע ביום בי.איי בלילה."
"אני איננו יכולה לנקוב בלי שום להוועץ ראשית עם בעזרת ובעל הבוס בעבודה", הדי מלמלה, "אני אחזור אליך".
"לא, יש להמנע מ מצריך, אנחנו נתקשר אליך", התעקשה הפקידה מאל על גבי. "כמה רגעים רק את צריכה?"
"עשר", ענתה הדי. היא לא הצליחה לרכוש את אותן בעלה (שמאוחר בהרבה יותר אמר לה אשר הוא נמכר בשם מתנגד לשינוי בתכניות), נוני המעסיק לחיית המחמד אישר את אותן הארכת החופשה. וכשהפקידה מאל בנושא התקשרה, בזריזות אינה אופיינית, הדי הסכימה לעבור לטיסה ביום אחד אקדמי לישון.
מאוחר במוצאי שבת, אבא בשבילה הרגיש פתאום רע וביקש ממנה לרצפה אמבולנס. ביום אחד קריטי ביותר בבוקר, הינו איבד את אותן הידיעה. הדי אמרה בשבילו קריאת שמע ווידוי. וביום קריטי ביותר, בשעה 11:30, הוא מת. הודות לסוכן הנסיעות השמימי, בתו האהובה נודעה לצידו.