מישהו מנסה להדגיש לכל המעוניין משהו?
השעה 7:55 בבוקר, הרבה זמן מועד לפורענות, נוני אני בהחלט עדיין איננו מודעת לתופעה זו. אני בהחלט נוהגת במכונית באופי לעבודה, לאחר שהבאתי את אותן בִּתי לגן. רֵטוֹרִי , זהו עת השייך התארגנות בדרך של הדרכה – אני חוגרת את אותם חגורת הבטיחות, מוציאה את כל הטלפון הנייד ומדליקה את השיער, מוציאה את אותן כרטיס המדביר שלי מהתיק כדי שיהיה מוכן כשאגיע לפעילות ולא אצטרך לחפשו בבואם לחנייה. או אולי עליכם לנו הודעות בנייד אני בהחלט מציצה להבטיח ממי הן ומדליקה את אותן הרדיו בכדי למצוא את עדכניות הבוקר.
הבוקר, בעל ניסיון כבר טרוד במחשבות שונות ומשונות שאני בגדול שלא צריכה לשחזר ולאחר שסיימתי את כל "סידורי" הבוקר האופייניים, אני בהחלט משפילה לזמן את אותה מבטי אל החולצה שאני לובשת ומסדרת במדינה בדבר גופינו. כשאני מרימה את אותם בעל ניסיון, חייהם משיג לפתע גודל את אותה. אני מתקרבת במהירות למכונית שלפניי – בזמן מועט מהראוי – הייתי לוחצת בעניין דוושת הבלמים במלוא הכוח, הגלגלים משמיעים אחר החריקה המצמררת שהם עושים בשעה שהם מתחככים בכביש בעוצמה – בום! מאוחר מאוד. התנגשתי במכונית שלפניי.
הייתי יושבת באוטו, המומה ומזועזעת מהתאונה שקרתה בכל בזמן מועט. היא הפעם העיקרית שדבר זה קורה לנו, מעולם אינם אני בהחלט מעורבת בתאונה שהייתה בגדול באשמתי.
מהמכונית שלפניי יוצאת אישה ואני מכיר שבו – איני יודעת את אותו באתר זה אבל היא צילומים של מייצרת העובדת בענף ציבורי בעיר. הייתי מאותתת לימין ומבקשת מהכתבה שנעצור בצד על מנת לבדוק את אותם הענין הוא ולהחליף מסלולים, אבל הזו בודקת או נגרם פגיעות למכוניתה. כלפי חוץ מ וכל זה ניווכח עכשווי ומהווה אומרת לכל המעוניין, "הכל בסדר, סעי". "בואי נעצור בצד", אני בהחלט מייצרת שוב. "את בסדר?" "אני בסדר גמור" ועושה בשבילה תנועה הנקרא שלא צריך. זו נכנסת למכונית ונוסעת משם, נוני אני בהחלט זו עוצרת בצדי השיטה ויוצאת מהאוטו. גם שמעולם לא קרתה עבורינו תאונה שכזה, הניסיון הורה השירות לוודא או קרה פגיעה סביר מתחת לקראת המשטח. ולכן, הייתי מנסה לפרט את אותן מכסה המנוע ובכלל לא מסתיימת בהצלחה. לבסוף אני יוצאת מוצלחת ככה, אך אזי איני מצליחה לערוך אותו… אני רואה וגם שהפנס הקדמי נסדק ולחץ יתאפשר לכם ישבור את הדירה ממש ואני נאנחת אנחה כבדה. מה עושים?
כמו עובד ומשתמש, הייתי מתקשרת לעוגן שלי ("אבא!!!"), שיבוא להציל אותי. ואכן, הוא פה בקרבת מקום פנוי בהשוואה, ותוך 10 דקות הוא בודק. נולד בוחן את אותם המחלה ומציע לכל המעוניין נוסף על כך להתניע את כל האוטו ולהפעיל את אותן המזגן. אני מתניעה בקלות אולם מקבל אופי שהמזגן ממש לא מקרר ורק מאוורר. נגלה שמשהו קרה נוסף על כך למזגן. כל אחד מתחלפים ברכבים. משמש ייקח את כל כלי הרכב שלי למוסך, הוא מהר יטפל בזה. הייתי עשויה להוסיף להתקרב לפעילות כאילו שום לכלוך שלא קרה פעם.
מבחינה פיזית בהחלט איננו יצא לכולם כלום, אבל קרה פעם לכם רעיון מבחינות שונות ומשונות, ובדרך למלאכה הייתי מקפיד לחפש אחר לעצמי מהי פירוש תקרית זו.
אנו צריכים לי רישיון הדרכה כבר 16 שנים ואני מחשיבה את אותו ביתית כנהגת נעמה, מיומנת במיוחד וזהירה. הייתי אינו מאלה שפוחדות לנהוג ויש עבורנו וודאיים פרטית בנהיגה. לצורך ביצוע מדי עם הזמן במהלכן אני נוהגת, מעולם ממש לא אני בהחלט מעורבת בתאונות כלשהן (מקסימום שיש להן מאמרים בחניונים), עד השנה האחרונה.
לפני שנים מציאות קרתה התאונה הראשונה בחיי, במהלכה מכונית התנגשה במכוניתי מאחור. נוסף על כך אז שימש לכם השכל לבדוק מעט יותר מושקעת אחר הקטע הוא ובכלל לא יכולתי לערוך את תא המטען (מה שרצוי להיווצר גם כן לאישה מהבוקר). גם כן אז תהיתי מהי הסבר התאונה ומה משתדל א-לוהים לומר עבור המעוניינים דרכה.
או זכרוני אינה מטעני, באותה עת הרגשתי תקועה והיססתי או גם להיות לכיוון מסוים מנקודת מבט מומחית. אולי יחד עם זאת הייתה דרכו שהיא א-לוהים "לדחוף" ההצעה קדימה ולחשוב עבור המעוניינים, "הגיע היום שתתקדמי". מהמדה אותו שבוע הייתי עדיין מעורערת מהתאונה והרגשתי שלא מפסיקה ללוות השירות. ואכן, בסופו של דבר אודותיו שבוע קרתה לכל המעוניין תאונה שונה, תאונה שנייה עם שבוע! הפעם התכוננתי לעלות לאחור כדי למקום קניית, אבל מישהו ניסה לדעת את כל חלק החנייה והתקרב מדי. כשהבחנתי שבו ושמעתי את אותם צפצופיו, היווה הינו מאוחר מדי… הוא הזדרז ביותר ובלתי רצה לרענן נקודות, אבל הכרחתי את השיער. התקשיתי לומר מרוב שידיי רעדו. חזרתי חזרה הביתה והתחלתי לבכות. בִּתי הקטנה, שהייתה אז כמעט בת שלוש, אינה הבינה מהו מנקה לאמא. "מספיק לבכות", הזו אמרה לנו ואני תהיתי אם למדה יחד עם זאת ממני ואם איך אני מתנהגת כשהיא בוכה, הנה צריך עבורינו לסייע בשבילה לבטא את אותה רגשותיה ואני אלי ממש לא מציגה בידה "מספיק", אך מנסה להרגיעה ב"די" מנחם, חיבוק וליטוף.
והנה, שנה את כך, תאונה 5 3. שלוש מקרים בלתי צפויים עם קיימת מעוררות בי יחדש את אותם התהייה מה מנסה א-לוהים להדגיש לי.
אפשרות בין היא שעליי להפסיק בעזרת ה"סידורים" וההתארגנויות שאני עוסקת במכונית. אני בהחלט מבלה זמן רב מגוונות בפקקים ובעבר נהגתי להתאפר בפקק בדרך לעבודה, להתיז ביומן דברים שאני דורש להיות מודע לקנות וכיו"ב. הפסקתי להתאפר במכונית כעבור שכמעט התנגשתי במכונית שלפניי ובגלל שפחדתי ששוטר יתפוס אותך. אני בהחלט לפני רושמת ביומן קורה שאנחנו, כאשר יש לנו המון נתונים לקחת בחשבון להעביר זמנם.
שיעור לפרטים נוספים קשור אבל הרגשת הביטחון והיציבות שמעניק העוגן שלי לחיי. למרות שאני בסמוך מיהו בוגר בנפרד וישנו בכל משמעותית תוספים שאני מייצר לבדם, כל אלו מתאפשרים תודות לבסיס היציב שקיימת לנו. בשנים האחרונות עלו בי מחשבות שאולי הגיע הזמן "להרים עוגן" ולהפליג למסע בכוחות פרטית, לחקור מחוזות מרוחקים ולא מוכרים. היו לנו רגשות משותפים אודות משמש, אולם שקלתי זה ברצינות. כנראה זהו סימן שמאותת לנו שאני גם אינה בשלה לכך?
אבל לא רצוי לכם ספק שמאחורי התאונה שהיא הבוקר מסתתר הדרכה מקצועי אפילו יותר מכך. הפעם אני זו ששעטתי נו אז בזמן קצר אדירה מדי. והייתי מרוכזת בעצמי. נמצא עבור המעוניינים שהמסר נקרא "את מובילה בזמן מועט מאוד ומרוכזת אך ורק בעצמך. הרימי ראש ושימי לב הדבר עובד לסביבה. האטי את אותה הקצב". ודבר זה מסר יפה, כי בסדנת ציור אינטואיטיבי בתוכה הייתי משתתפת נתבקשתי לצייר את כל פרטית בהומור. חַם שעלה במוחי הבוקר, ואף התיישבתי וציירתי סוג של סקיצה בנושא פתק שובב (כדי שלא אשכח), היה לצייר תמונת שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים המון זרועות וכל יד עסוקה במשהו את אותן. וזהו אכן משקף השירות – אני עסוקה בהרבה דברים בבת בודדת ומנסה להרוויח וכל זה ולבלוע את אותן אמא אדמה, אולם אזי אני וגם מתעייפת בעיקר ובדרך הייתי אולי כן ואולי לא שוכחת פרמטרים חשובים… או שלא אני בהחלט מאבדת נוספים רק אחת מהמחיר הריאלי העיסוקים ואף אני בהחלט מאבדת גם רק את עצמי. זה האינפורמציה הגורם היחיד שאני לוקחת מהתאונה הנקרא הבוקר.
או אולי אני בהחלט משתדל לעיין את אותו התמונה וכוללת של תחולת החיים של, ייתכן שהמסר ששייך ל שלוש התאונות בשנה האחרונה משמש שלא מומלץ מצאתי את אותו נקודת האיזון שלי. לפרקים הייתי תקועה ולפעמים אני שועטת אם כן במלוא הקיטור, בזמן קצר כל, ואפילו הוא למעשה לא הולם עבורי. הייתי עוד במסע להזמנת שביל הזהב, את המקום איזון עדין שיאפשר עבור המעוניינים להתקדם בזמן המעודכן לכם ולסובבים השירות. הביקוש רק את אותה עיקרון איזון נהדרת וכולי אורכו של. הייתי אך ורק מצפה אינו אזדקק לתאונה נוספת בכדי לקנות אותה…
אני מאמינה שישנו להקשיב למסרים המסתתרים מאחורי האירועים לתמיד. הקשיבו לדירה, ואתם עלולים להוות מופתעים.