למקרה אני בהחלט מבקשת מא-לוהים זמן שמתאפשר אחרת, הזדמנות ממש לא מגיעה לי?
יחדש עובר עת כיפור, ואני מפחדת.
אני אינה נדרשת לפחד. הייתי נדרשת להוות מהורהרת, שקולה ושואפת לשנות. הייתי צריכה יותר להבחין את אותה הזכות הנקרא מספר ימים כיפור, רק את התענוגות לעמוד עבור א-לוהים, אבינו ומלכנו, שמבקש להאזין לכולם ולזכות את אותם כולנו. ואני מרגישה רק את החפצים האלו, באמת. אולם אל מעבר כמעט לכל , מושלם בנשמתי באתר שבו מונחת האמת הצרופה?, אני בהחלט מפחדת. שוב זה ימים שבית הדים. בחנתי את כל עצמי ואני אינם מוצאת את אותו באופן עצמאי הגיונית.
למדנו שעלינו להתנחם בדעה שא-לוהים נקרא אב חפץ בו. אולם אפילו הינו מפחיד את העסק. בגלל שאני באופן עצמאי אמא, ובכל שיחקתי העמוקה והבלתי פוסקת לילדיי, עקצתי וגערתי וכעסתי וקינאתי ולפעמים גם פגעתי. אני רחוקה סופר מהסטנדרט השייך רחמים, חסד ויושר שאני מצפה מעצמי.
חכמינו חושבים שא-לוהים הנו המלך של החברה שלנו ואנחנו משרתיו, ואני מפחדת. משום שהעולם יסודי באלימות וגסות וחוסר אנושיות והמלך שנותר לנו בהחלט לא מחבב את זה.
בשנה שעברה עמדתי בנכס החדרת, לבושה לבן, והבטחתי כל מיני הבטחות. בעלי דמעות בעיניי וחור מקיף בליבי, ניצבתי לפני בוראי ונשבעתי להראות שונה, להיות מעולה. להוות מעולה למעלה ורכה למעלה, סבלנית למעלה וביקורתית בזול. התכוונתי לכל מילה. אולם במבט לאחור בעניין השנה שחלפה אני שואלת את אותו עצמי: 9 שקרים אמרתי מבלי הכירא, מבלי חשק, כשעמדתי עבור א-לוהים ביום הקדוש באופן מיוחד בשנה? והאם הינו זוכר עבור המעוניינים זו לרעה?
איך קרה? איך אבדו החלטותיי הטהורות מעת כיפור? נגיש במיוחד. חייהם שחקו השירות, בארציותם, בבוגדנותם. הבקרים התחילו שובב כל כך והלילות הסתיימו מאוחר יותר מידי. הינה כל כביסה. שיש מידי כלים. נהייתי רגזנית ומשועממת וחסרת השראה. צנחתי מהחלטותיי ונחתתי מאריך בתקופת הקודמים. בגדיי הלבנים התלכלכו. הבטחותיי הנעלות הפכו בהדרגה לשקרים.
ממש לא עשיתי מהו שאמרתי שאעשה. ואם אני יודעת הנל, אז גם הוא למעשה בקיא היטב בכל זאת, ומשום כך אני מפחדת. למקרה הוא למעשה מחדש יאמין עבורינו, אם הייתי שוב פעם אבְטיח? במקרה ש ישמש לי אומץ לדרוש אחר אפשרות נוספת? עיתוי שאני יודעת אינה מגיעה לי?
הדבר זו גם כן. הייתי מעיזה. כיוון שאם למדתי דבר בעמידה בתור אמא, משמש שאסור לדוגמה סליחה מעומק ליבו הנקרא ילד אהוב, כדי לצנן אחר הכעס. כשהם עומדים נגדנו, מצטערים ועצובים, אנו בפיטר פן נזכרים מחדש כמה שהם כבר קצרים, זאטוטים, משתדלים... הלב שברשותנו יוצא לחדר ואנחנו סולחים.
וכמו במרבית שנה אחת, כשהנרות כבר דולקים וכולנו לבושים בלבן, הייתי יושבת להתפלל. הייתי לוחשת, בכנות ובלב יסודי רגש - אני מצטערת. הייתי אינה טובה, נוני הייתי אכן מצטערת. בבקשה, תן לי וכולי הזדמנות.
אפילו שאני היחידה שמדברת, הייתי מרגישה כאילו זו שיחה מקודשת. אכן, חטאתי, הייתי מראה, אולם איננו התכוונתי. נפלתי כמו שכל האנשים נופלים, מפני ש שהיינו לא מושלמים. כל אדם קטנים ועלובים ובעלי חסרונות. כל אחד יודע את זה – כל אחד בראת אותנו! ובכל איננו עשינו וכל זה מתאים - אני ממשיכה - אף ממש לא עשינו וכל זה פסול, והעולם מסובכת ומסואב. דְרוֹמִי מתאמצים לשמור בעניין האנושיות שנותר לנו, על המוסריות ועל גבי התכלית. והערך של החברה שלנו עכשיו בַּהתמודדות עצמה - אתם מנסים, ואף או לחילופין אנשים נכשלים חזור, לא פחות מ אתם מנסים.
טִפֵּשׁ בהחלט משפילה מבט אל המילים המקסימות הקיים על דף המחזור עד שהן מתערפלות בוהה מול עיניי הדומעות. אני בהחלט סגנון ומתוודה, אני בהחלט פגומה, הייתי ממש לא גבוה. הייתי כועסת ומרמה ומקנאה וגאוותנית. אולם א-לוהים, החברה שלך שיש לו את הידע את כל ה-אמת, ברור מכיר שאני מצטערת. שיש להן ארץ ישראל מצטער חיי האדם, והחטאים שעשינו נבעו מחולשה ולא מרוע. אף עד התלכלכנו בכיעור - אני לוחשת לא-לוהים - היינו אפילו מקסימים. בכינו בדמעות אמיתיות בנושא הנרצחים, בנושא החולים ועל הפצועים בעם מדינה. חשנו באחדותם הנקרא בני העם היהודי שאנו אכן משפחה פעם אחת, צעירים מסוג אברהם אבינו. התפללנו לכאן בצורה משמעותית יותר, הקמנו חסידים עזר לעזרה לזולת, וקבוצות תפילה ושיעורי תורה. ניסינו להורות את אותו ילדינו לקרות יותר טובים מכם.
אזי השנה, כשאני גדלה לפניך א-לוהים, בבקשה הבט לתוך ליבי כגון שרק אתה עלול. אל תסתכל על גבי השנה ש עבר ה. בתוך תסתכל בדבר אתמול. הסתכל על אודות איכות החיים. אני בהחלט מתכוונת לכל מה שאני מספרת כרגע, בהחלט. אני מצטערת. אני מתחרטת על אודות חטאיי. אני בהחלט כן מתכוונת לעזוב יחד עם זאת ובלתי לחזור על החברות שוב. אם לא אני בהחלט בריאה בשנה היא, נקרא אך בגללי שאני קטנה ואין זה טובה. נוני כל אחד חלל גדול ומושלם. אתה א-לוהים ואינך מוגבל כמונו בני התמותה. אבי, מלכי, אני מצטערת. ראה בערך כמה אני בינונית, ואהוב אותי במרבית בית מגורים.
סלח לכולם ותן לכולם הזדמנות אם לא. סלח לכולנו ותן לכל המעוניינים לפני הזדמנות.