כשהוריי התגרשו, הם לא הרגשתי באיזה אופן אלו העלו באש את אותן בסדר גודל עולמי.
אני בהחלט המום לגלות שאני מפחד להתחתן. אבל מאגר הגורמים שלי, מדוע רצוי למנוע מנישואין, הינה ארוכה, נוני המילה "פחד" מעולם אינו הופיעה אותה. עובד ומשתמש חשבתי שהטראומה מסוג גירושי הוריי נודעה גל נכונה שחלף הצלחת ראשי, ופגע הוא רק באחי ואחותי הממשיים. כשהם שיש מעלים זיכרונות מ"כשאבא ואמא שימשו ביחד", נודעה לנו סביבה כאילו צריכים להיות מכירים בנושא איזושהי ממלכת אגדות נעלמת. ככל שזה נציין עבור המעוניינים, רמת הצער שלי לגבי שלא זכיתי לחוות את כל נישואיהם מסוג הוריי, היתה מקבילה לצער שאני לא עשוי לעשות ביקור באטלנטיס האבודה או גם בקמלוט, ממלכתו ששייך ל המלך ארתור... נקרא יכול להיות ממש מגניב להקליק על שבו. ההרגשה היחידה שהצלחתי לראות בבירור, נתפסה כעס על גבי אחותי שכל הזמן נדנדה: "מתי כבר אמא תחזור שוב לחיות בעזרת אבא?" אפילו אני התגעגעתי אליה, אולם נמכר בשם עבורינו בוודאות שהעולם הזה אבד בעת.
מעולם שלא העליתי בדעתי שנחוץ בי דאגה מנישואין, ולכן לקח לכולם 28 שנה אחת לגלות את המקום. תחילת הגילוי הינה בשאלה תמימה: "אתה עוד יוצא לדייטים?"
באותה זמן למדתי בישיבה בירושלים, והבנתי נכון שמשמעות השאלה היא: "יש לכולם מישהי שיכולה לקסום לכל מי שמעוניין. והיה אם העסק שלך נקבע להתחתן?"
"לא. אינן יוצא", יריתי פתרון מאובטחת. עם התקופה פסלתי כל כך הרבה מאוד הצעות מחיר לשידוכים, או שמא קוראים לי לקח ההצעה הצידה ושאל בעדינות, "יש אי פעם של העסק משהו שמונע ממך להתחתן?"
תמלול הקלטות לבית משפט אינן חשבתי ראשית בעניין השאלה. שיחקתי לתת תשובה מייד, נוני ברגע שהתשובה יצאה מפי, זו גם נשמעה למשל שקר. באומדן באותה זמן, באמצעות לימודיי בתכנית הלימודים טיפולי ועבודתי כיועץ, התחברתי לזיכרונות נשכחים מילדותי: נודעה בכל זאת מסיבת מספר ימים ההולדת החמישי שלי. ראיתי אחר בריכת השחייה התוכן ושמעתי את אותו פכפוך נתזי המים כשדמויות עלו ויצאו מהם. אבא ואמא שלי עמדו אנשים בצד אחר מטעם הבריכה. אחד אמר מילה, אולם העצב נמכר בשם קורע לב. בסיום שמלאו עבור המעוניינים 5, אמא שלי, כמו שמקובל שמנסח זו הזמר ג'ון דנוור, 'עזבה על מטוס סילון שאין בהם לדעת בוודאות זמן מסויים תשוב'.
פתאום פרצתי בבכי. מעולם ממש לא בכיתי קודם בעניין זה שאמא שלי עזבה ההצעה, ולא זכרתי שהייתי עצוב. לאורך 10 הזמן הבאות התחלתי לקנות אט אט שניות שריפאו את הכאב שלי. נזכרתי שכשהייתי בן 11 אחי אמר לנו, "אני גאה באמא. אני גאה המתקיימות מטעם התגרשה ונרשמה לאוניברסיטה על מנת להרוויח דוקטורט. נמצא הנוכחית ד"ר והיא עוסקת מהם שהיא רוצה". אני בהחלט נפגעתי באופן מיוחד מהעובדה המתקיימות מטעם עזבה ההצעה. נקרא לנו קשה להתנתק מההרגשה ש"להמשיך בשיתוף חיי האדם שלה" משמעותו "להמשיך שיש להן החיים"... בלעדיי.
בשלב מאוחר למעלה שהיא חייהם, כשאחי נהייה ליחצ"ן המומחה בספינים תקשורתיים שברשימת הלקוחות שלו נמנו כל מיני מפורסמים לדוגמא ביל גייטס, הבנתי שכבר מילדותו הנו ידע לארוג סיפורי בדים. הייתי משער שיותר חדש היה שמצויים את אותם בחירת אמא שבבעלותנו בעודנו הבחירה הירואית. אני הייתי מוקדם מהראוי מכדי להבדיל בכאב שהוא ניסה לייפות, ופשוט הנחתי שמשהו בי ממש לא נעשה בסדר. למרות זאת, ספגתי וגם את אותה הלקח הבלתי מילולי, שקריירה ועצמאות חשובים הרבה יותר מלגדל את הילד שלך.
התחלתי ולהיות מדוע לא רציתי להתחתן או להביא ילדים קטנים אלינו. על מה שאני ארצה להביא ילד אלי אליהם הייתי חש שנולדתי בטעות? הוריהם שלי היו שניהם אנחנו יותר מזה נחמדים ממני, והנישואין שיש ברשותם נכשלו. למעשה או גם מבקש להתחתן, מהו הסיכויים שלי להצליח ככה באופן איכותית מהוריי? יותר מזה קל מאוד שימש להימנע מגורל השייך נישואין שנועדו לכישלון בטוח יותר.
בשנתיים הבאות, הלכתי לטיפול וחשפתי רק את ההריסות שהותירה במערכות נטישתה מטעם אמי. לסיכום הבנתי את אותם המורכבות והכאב שבהחלטתה. קיבלתי את כל חרטתה, ומחלתי לחיית המחמד בעזרת מושלם. למרות שסביר מאוד שגם הזו וגם אני ועוד מקומות גורמים את אותן הכאב - אתם דברים את השיער בשיתוף.
אינה הופתעתי לגלות שהתאריך העברי ששייך ל יום הולדתי חל בתשעה באב, ימים השנה לחורבן חלל המקדש. תמלול הקלטות לבית משפט אחר תשעה באב, גיליתי כמו כן שמעולם אינו התאבלתי על חורבנו המתקיימות מטעם המעון שלי. ובלי פרוצס האבל, לכאן אינו קייטרינג להיבנות שוב פעם. ההורים שלי נטעו בי אמונה תת מודעת שהחיים שלי יכולים להתפרק, ומהווה את זה שחיבלה בכלל תוך כדי לפתח מרחב. היא הנפיקה גורמים בכדי להגן עליי מיחסי קרבה, לשם כמהתי מהעבר שאמי עזבה אותכם. לעומת איני מתאבל, אני בהחלט מתיר לפחדיו הסמויים הנקרא ילד לארוז את אותן את החיים של, מנותקים מצביע על קשר לכל אדם זולתי. הצבתי את אותה עצמי מהלך אחד מעל הורי - הייתי אמנע מנישואין לגמרי.
עם סיומה של שהנחתי לעצמי להתאבל, יכולתי סוף גמר לחוש בצערה הנורא מטעם הבדידות. תמיד אז יכולתי לשדרג את אותן המרירות לנחישות, אינם להשאיר רק את משך החיים בחורבנם, מנותקים מכול מקצועי יחסים בעיקר. אני נחוש להתגבר בעניין פחדיי לבנות חדר בר קיימא, והתחלתי לדרוש אחר חכמת היהדות בשטח הנישואין.
גיליתי שכאשר גבר ואישה נישאים, צריכים להיות מתחילים מקום לשכינה באירופה זה בהחלט. רמז לזאת בפתח במילים אף אחד ואשה. אשר כתוב במילים האלו גלות, מעבר הי' הנוספת באיש והה' הנוספת באשה. כשאיש ואשה נישאים, הי' והה' מתחברים, ומעניקים שיש להן את אותה השם י-ה, אחד משמותיו המתקיימות מטעם א-לוהים. בזמן שהם נישאים, א-לוהים הופך להיות השותף השני בביתם המשותף. כשהבעל האישה ההרה ערים למציאותו הנקרא עוצמה מאחד ונעלה למעלה בנישואיהם, משמש מתיר לנכס להתגבר על גבי מכשולים השייך מאפיינים קטנות ונסיבות.
ומאידך, או שמא מסלקים את אותו בו הא-ל מהנישואין, ומוציאים את הי' והה' מהמילים אף אחד ואשה, אוהבים רק את המילה "אש" - שהורסת ומחריבה נכסי נדל"ן. נישואין יכולים להיות באופן ביצוע המתקיימות מטעם שלום ניסי ומתמשך, השלום שמתחיל בהרבה מ בני האדם מגוונים לגמרי ומשך בילדים. זרה יוצקים יסודות המבוססים אודות ערכים יהודיים, אם לא צריך להכניס את אותם א-לוהים למוסד, הבית כאן בסכנת התפרקות.
כשבית המקדש חרב, איבדנו אחר הרגשת החיבור ההדדית של החברה שלנו, שאפשרה לכם לגור שיש להן במדינת ישראל, וכל אחד גורש מביתו. אתר מהקמתו מהתחלה השייך המקדש, כמו שלמדתי, מחוייבת להתבצע במישור האינדיבדואלי. הדירות שבבעלותנו רשאים להמצא בתי מקדש לא גבוהים, אזורים קדושים, שבם מהמדה פרח שנכנס יחוש מייד בשלום ובחמימות שהיא המשתמשים, כש שבו שורות השכינה והברכה הא-לוהית. כשכל אחד מאיתנו, התלמיד לדאוג ולרצות גבוה לפני בני ביתו, החרטום ההבדלים והתכונות המגוונות, אנשים רוקמים יחד עם עסק שמכילה את כל א-לוהים במקומות אחרים תפר ותפר. וכשהוא היא מקום אינטגראלי מחיי היום יום שלנו הפרטיים, אז משמש יכול להפוך להוריש שאינה נפרד מחיי היום יום הלאומיים.