חג הפסח והקשר המרתק בין שמחת פועלים להכרת תודה.

שיחת הטלפון בזמן הבוקר המוקדמת, בזמן ביקורת בניו-יורק, שברה השירות. בעלה היקר מסוג סוציולוגי פייגי מצא את מותו מהתקף לב אתמול לישון, כשהוא צועד בדבר טלפון הכושר בחדר השינה שאליהם. מחשבותיי הסתחררו בהלם:

הינו היווה תמיד בן 54! בתם אסתי דווקא בת שבע!  כתב סופר סתם  יכול לעשות בר-מצווה בלי שום אבא שלו! מהו פייגי תצליח להסתדר תוך שימוש משפחה ענקית מבלי בעלה?

מאוחר יותר את הצהריים, כשעשיתי את אותם בדרכים אליה לניחום אבלים, חששתי איפה שמחכה לכל המעוניין בכל שיער. מעולם ממש לא ראיתי את אותה פייגי נטול חיוך על אודות הפנים. אינו אני יש בידי בגדול לדמיין שבו כאלמנה שבורה ומתייפחת. אולם, כשנכנסתי לחדר האורחים לה, פייגי קיבלה השירות בחיבוק, חיוך ומילים מדהימות, "אני כל כך סגנון בנושא הדרך אותה הינו נפטר – פתאום, נטולי סבל. הייתי יותר קל אסירת תודה."

אסירת תודה? איך יוצר הכרת תודה לתוך האסון הזה? כל מה פייגי יכולה לברר בתוך הקטסטרופה לעוזרת פריט להודות עליו, לדוגמה לבדוק גוש תכשיטים בליבם ביצה?

ישבתי בו נבוכה ועקבתי כיצד פייגי, בכיסא האבלות הנמוך לה, מתייחסת בשמחה על חייו הנהדרים השייך בעלה, ואיזה מזל נעשה לדירה אשר הוא נהנה להיקבר בחלקה האחרונה המתקיימות מטעם חסידות בלז בבית הקברות. האושר הנובע שלה ניווכח כמו למשל מצוף אדום בוהק המבצבץ בהרבה ולמטה לתוך ים אפל וסוער. הקשבתי בדיסוננס קוגניטיבי מוחלט. הענן השחור הואר לחלוטין אפשרות שוליו הבוהקים.

לסיכום פסוקו של עניין, פניתי בתוך אחותה של פייגי ושאלתי, "איך זאת עושה את זה?"

אחותה השיבה, "היא קיבלה יחד עם זאת מאמא שברשותנו. גם כן זו גם כזאת. אמא של העסק ואחותה נולדו ברומניה לפני השואה. כשאמא שבבעלותנו מדברת  על אודות הילדות בשבילה, הוא למעשה חושבים שזה כמו סיפור הרפתקאות נפלא. 'הסתתרנו מהנאצים. זה הינה תחבולה מדהימה. ואז הרוסים יכנסו ואנחנו ברחנו. נסענו לפלשתינה. הרוב שימש מידי מרגש.' אך כשהדודה שיש לנו מראה את אותה הסיפור", קולה מטעם אחותה מסוג פייגי צנח לטונים סחורה יגון, "היא מציגה את זה לדוגמא טרגדיה. 'היינו צריכים להתחבא מהנאצים. ואז הגיעו הרוסים והיינו רוצים לברוח. נמכר בשם כל קשה. נאלצנו לצאת לדרך המסוכנת לפלשתינה. הינו שימש מאוד.' העוזרות חיו את כל חיי אדם, נוני ממש לא היית מייקר אותם על בדעתך."

ואז זו גם הוסיפה, "פייגי ירשה את כל הבריאה  השמח מאמי. הייתי לא קיבלתי את אותן שמור זה."

הבטתי באמה מטעם פייגי, יושבת בטבע בביתו האבלים ששייך ל בתה שהתהליך עכשיו התאלמנה. החיוך הקורן על הודעה והעור החלק שהתריס בעניין גילה גרמו לכם לתהות, אם רצוי גן השייך שמחת חיים?

הקשר רק אחת אינטימית להכרת תודה

בגדול, בדיקות פסיכולוגיים מעידים שקיימת לצרכנים "דרגת גילה קבועה". אף אחד לא המחקרים גילה שבכל פעם שאדם זוכה בלוטו או גם הופך משותק מצווארו ומטה, יחד עם 3 עד 6 ימים עם תום החגיגה, הדרגה של האושר ממנו (או שלה) חוזרת לרמתה ישן.

ממצאים הללו הטרידו את אותה הפרופסור לפסיכולוגיה רוברט אמונס מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס. זה כניסה במחקר בחיפוש את ידי להעלות את אותו דרגת האושר הקבועה. ניסוייו גילו שהגורם שבאמת מייצר שמחה עבודה ארוכת טווח, זה הכרת תודה. מחקרו השייך פרופסור אמונס הוכיח שניהול מספר טלפון שוטף השייך הגה אודותיהם כל אחד רואים תודה, מייקר את כל רמת שביעות רצונו מהחיים, בטווח הרחוק, ב-25%.

מחקרו מטעם פרופסור אמונס שלא חשוב מאוד אבל משום שהינו מקשר במידה מדעי פעם הכרת תודה לשמחת חיי אדם, אלא מפני שהוא מבחין שהכרת תודה תהיה הדלת תכונה נרכשת.

בראיון שנערך ב- 2007, נשאל פרופסור אמונס: "ניתן יתכן ו לעיין למס' תופעות לוואי שליליות מניהול יומן הכרת תודה. הדבר לדעתך מהו שמונע מאנשים רבים בהרבה יותר לעשות ניצול מממצאי המחקר הזה?"

פרופסור אמונס השיב: "שאלה מצוינת. הייתי הרבה מאוד מקרים חושב על גבי הינו. האופי שלי זאת שישנו כל אחד שמרגישים ממש לא קל מאוד לדבר בעניין המאפיינים האלו, מכיוון שהם יש בכוחם להישמע כל כך רוחניים עד חרדיים. שאינם דתיים, יותר קל שלא מתעניינים ב להבדיל מחויבות לאדם שעזר לשיער."

המילה להודות זו עובד ומשתמש יוצא - בשביל להודות יכול שיהיה מושא להודיה. כל אחד רשאים להכיר תודה להורים או שמא לבני הזוג שיש לנו, למורה מכיתה א', לעובדי התברואה או גם למנכ"ל מעבדת טלפונים אפל. אך למי כל אדם יכולים להודות בעניין הולדתו מסוג תינוק רענן. אודות שקיעה מרהיבה? בעניין תפקודה האולטימטיבי מטעם המערכת החיסונית שלנו?

לכאן מגיע א-לוהים. וכפי שפרופסור אמונס תל אביב, להכרת תודה עליכם צליל שומר מסורת רוחני שלהם. מאחר שכאשר לקוחות מעונינים להבחין בטובה שהם כבר חווים, שרשרת החסד מסתיימת ברוב המקרים במקור אחד: א-לוהים. נולד אפשרי העוזרות בעניין התופעות המקובלות וגם על פעילויות שמעורבים בתוכם בני אדם.

יומיים בסיומה של פטירת בעלה המתקיימות מטעם פייגי, בנה הנשוי ברי, אשתו מלכה ושני הילדים הילדים יכנסו אליה לניו-יורק מביתם שבישראל. מלכה נתפסה בחודש השישי להריונה. אחרי השבעה, ברי ומלכה החליטו להישאר בתוכו בכדי לתמוך באמו/חמותה האלמנה ובילדיה הקטנים, וללדת בניו יורק. הם עבור להתגורר בביתה המתקיימות מטעם פייגי, וכך מילאו במידת כל מה את אותם חלל הבית שהותיר השני המוות.

התינוקת נולדה בבורקלין, ומספר זמן רב אחרי הלידה זו גם הפסיקה לנשום – כתוצאה TGA, מום עוברי מולד מסוג היפוך ביציאת העורקים הכבירים של הלב. המומחה העולמי בסקטור נולד דר' ג'ן קוואגבאור, שפיתח תהליך ניתוחי יחד עם להחלקה המום. ב"מקרה" ד"ר קוואגבאור מנקה בביתו אנשים במנהטן. ברגע שהמום התגלה, התינוקת הובהלה לשם. ד"ר קואגבאור מחירה של בסמוך תהליך כירורגי חירום בכדי שהתינוקת תשרוד, וכמה עת בעתיד הקרוב ניתוח של משני שנמשך 7 ימים והציל רק את חייה.

פייגי ובני משפחתה היוו מלאי תודה להשגחה הא-לוהית שדאגה לזה שהתינוקת תיוולד בניו-יורק וממש לא בביתה בארץ.

כשרואים בהתרחשות משמחת "צירוף מקרים", אין עבור מי להודות. כשרואים בתוכה גילךוי מטעם שמירה א-לוהית, שערי התודה – והאהבה – נפתחים לרווחה. ההבדל פעם צירוף פעמים לברכת הא-ל הוא ההבדל בין מציאת טבעת יהלום על גבי המדרכה כאלו קבלתה מהאדם שמעוניין להינשא לך. טבעת אירוסין זהה הרבה יותר מערכה הרווחי.

כשאנו חשים שכל דבר במהלך החיים – מהמערכת החיסונית עד ל להוות בענף הראוי מזמן המתאים – הוא מתנה מא-לוהים, אנו חיוניות בקשר ל יחד עם א-ל האוהב אותנו. הכרת תודה אינה טובה דווקא לשמחת חיים, אלא גם בונה מערכת יחסים.

פסח: חג ההודאה

פסח נקרא חג ההודאה. הגאולה ממצרים נתפסה מתנת חינם. א-לוהים אינן שחרר את אותם בני מדינת ישראל בגלל שהיה בודק לשיער (היינו כמעט בדרגת הטומאה הרוחנית השפלה ביותר), אך בגללי אשר הוא הכי אוהב את הציבור ומעוניין ליצור איתנו קשר. כמו שנאמר בפסוק בעת האחרונה של קריאת שמע: "אני ה' א-לוהיכם וש הוצאתי אותנו מארץ מצרים לשהות לכם לא-לוהים".

באופן קבוע, החירות הפנימית שרוב יהודי עשוי לרכוש בחג הפסח, איננו הוצאה כספית שמגיע לדירה, אלא גם מתנת חינם. התגובה הראויה לכך הנוכחית הודיה. ואפילו יותר מכך שרצוי לומר תודה, חשוב להבליט, כמו למשל אישה שמקבלת טבעת יהלום מאהובה: "כן, אני בהחלט מעוניין לטפח את אותה הקשר איתך. כן, אני יחיד שמתנה זו מבטאת את אהבתך אלי".

השחרור ההיסטורי ממצרים בא כעבור 210 שנות עבדות, שכללו 80 שנות עינוי פיזי ופסיכולוגי, השייך רצח תינוקות אהובים, ששייך ל משחקי תגלית סדיסטיים שתוכננו כדי לפרק את אותה רוחם המתקיימות מטעם אבותינו. מאוד יהודי שיצא ממצרים חיוני שימש ליטול או אולי להתמקד בניסי היציאה או גם בסבל שקדם לחיית המחמד.

ואכן, התלונות החוזרות – על גבי את המים ואוכל – בזמן שנות הנדודים במדבר, הגיעו מאותם העושים שימוש שהרשו לסבל שבבעלותם להאפיל על הכרת התודה. וזוהי הבחירה שעומדת בפני אתם, גם חיי האדם.

בשולחן הסדר מונחים בפנינו יחד עם סמלי הגאולה בשיתוף סמלי השעבוד: אף אחד לא המלח מזכירים רק את הדמעות, המרור מזכיר את אותן הקושי, חרוסת רק את הטיט ששייך ל שירותי הפרך, כרפס מייצג מלעבוד קליינטים, ומצה מזכירה וגם עבדות ואף חירות. סיכום אמור להצעיד אתכם מהמצב בתוכה נחגוג את אותה גאולתנו, בתחום להישאר תקועים בדברים המצערים אותכם.

בני האדם לדוגמא פייגי מראים לכל המעוניינים אף בתוך אסון, קל ולהיות בגושי הזהב – מתנות אהבתו המתקיימות מטעם הא-ל – ולהכיר תודה.

פסח נקרא חג החירות, שאין חירות משחררת למעלה מהחופש להשיב עבור כל מה שקורה לכל אחד בהכרת תודה!