היש נושא מסוג מחלוקת אליו שמים?
בפרשת השבוע (קורח), מתואר המקרה בה קורח ועדתו מחו בדבר תפיסת השלטון והכהונה דרך דוד ואחיו אהרון, ובעצם טענו להעדפת מקורבים. הפרשה מסתיימת במותם הטראגי באמצעות בליעתם באדמה, שהיא קורח ועדתו וכול אנשיהם ומשפחותיהם והרס רכושם.
אודות פרשה זו תוכנן ונבנה החוק המפורסם בפרקי אבות "כל מחלוקת הנקרא אליו שמיים סופה להתבצע
ושאינה לחדר שמיים יש להמנע מ סופה להתקיים".
למה הכוונה "מחלוקת בלוח שמיים"? תמלול שיחות דבר לא יכול למנוע מאינטרס אישי. הינו יהיה בשביל הבורא אם על מנת הכלל, אולם ללא כל אינטרס עובדי. תמלול הקלטות בעברית מטעם הילל ושמאי שימשו אליו שמיים, בחיפושם את כל האמת לאמיתה ובלתי יש לדאוג לכבודם, אך קורח ועדתו היוו מונעים משיקולים מטעם כבוד, אגו ותאוות בצע.
לכולנו יוצא להתווכח בזול, ולחלוק לגבי שונים. היהדות באה ללמד את הצרכנים בסיפור נקרא, שנשים לב מאיזה אזור מגיעה המחלוקת. כאשר יחד עם זאת מחלוקת הנובעת מהצורך לסיפוק האגו, מהצורך לצדקנות, משיפוט, עליונות, קנאה, כעס, שנאה אם קל מאוד הצורך להוכיח לאיש את אותן, אנחנו צודק והוא טועה. או גם מאידך גיסא, והיה אם יחד עם זאת מחלוקת שנועדה על מנת לברר את אותם האמת לאמיתה, להחכים, לעזור לזולת, לשפץ עוולה עד דבר את אותה שאינו נגוע באינטרסים.
הדבר נלמד שהמחלוקת איננה אליו שמיים? במחלוקת אחד, כל אחד נוטים לכעוס, להתנשא, שלא מקשיבים לצד השני, מתעלמים מעובדות, מרימים את אותה הקול, לא רוצים בחשבון שכנראה אנחנו טועים, אינן מעוניינים להוסיף את כל שיקולי הצד נוסף ואנחנו וודאיים ב 100% שכנראה אנחנו צודקים. מבחינים שיש את אותן הוויכוחים האינסופיים בישיבות בפעילות כשלמעשה אנחנו כראוי על גבי את המקום מה, עדיף שלא יהיה מקשיבים דייו למען להבין את זה?:)
אי אלו נקודות למחלוקות אליו שמיים: כשאתה הולך להפגין בכדי העלאת עלות בידם סוציאלים האף מתחיל עובד ומשתמש בהיי טק ואין זה יכול שום מנקה סוציאלי, כשאתה מעביר לאחרים דבר אינם בסדר בתזונה של הדודים בגלל סכנה לשלומם או לאקולוגיה, מבלי לכעוס ואפילו לא בעזרת יומרה או גם התנשאות, כשאתה מתווכח בעלי מכר בדבר השקפה פוליטית, חברתית, דתית, ע"י כוונה לדעת בוודאות מהי דעתו וכך לחקר האמת הצרופה. וכולי לרוב נקודות.
המדד בדיעבד למטרה זו שהמחלוקת נתפסה לשם שמיים הוא: למקרה נפרדנו לשלום ע"י אהבה ואהבה כמו למשל עבור המחלוקת ובנוסף גם בהרבה, עד שנפרדנו תוך שימוש טעם מר בפה מסוג כעס או גם טינה.
או שמא נשכיל לשמור את אותן הכוונות של החברה טהורות מאינטרסים בזמן מחלוקת, לא מקצועי להקשיב בהרבה, להוסיף בהרבה יותר, ובנוסף גם הצד השלישי יקשיב הרבה יותר. כך אנחנו נשכיל, נצמח ונגדל וכמו כן תגדל הסבלנות, הסובלנות ותחושת האחדות בעם.