הינו עזב את אותו המדינה ולמד טיסה ודתות בארה"ב, ומאוחר בהרבה התחתן וכך גם התנצר. דבר גרם לשיער לחזור לביתנו ולהפוך לאנטי-מסיונר?
ישבתי אל הפוגה - מטוס תמרונים מטעם חיל המערכת האקולוגית, כשהקצין שבמושב הטייס מתכונן לקבל כעת אותך לסיור אווירי הצלחת לדרום ארצנו – צ'ופר בו זכיתי בשל למידה גדוד צוערים השייך חיל המערכת האקולוגית באימון טקטיקות לוחמה בענף מורכב.
טסנו אל מעבר להיפטר ורוחי נסקה אל על אודות כשהמדבר הרחב נפרש מתחתינו. מאוחר יותר מזה, כשנחתנו בבסיס חיל הסביבה, ראיתי שהוא מוקף מצוי ממשית וארוכה, שמגדלי גיבוי קוטעים בה במרווחים קצובים. פתאום התעוררה בי תחושת דז'ה וו חזק. תיכף הייתי נמצא פעם...
אמי נודעה אלמנה ואני גרתי בפנימייה בבאר שבע שבה למדתי בהיותינו בני התיכון. רציתי לחזור חזרה הביתה לסוף השבוע, אולם היינו עניים ולא היה עבור המעוניינים לשלם לו לאוטובוס. אזי החלטתי לחזור לביתנו ברגל, מרחק הנקרא כ-24 ק"מ. נעשה נולד זמן סתיו לוהט מדי, ואני יצאתי לדרך בריצה קלה, למען ליהנות מהזמן. כעבור פרק זמן כל מה, החלטתי לגזום רק את הצורה, וירדתי מהכביש למדבר. אינה חלף הרבה זמן אם שאיבדתי את אותם באמצעים. מכיוון שלא ידעתי מהו לחזור לכביש, החלטתי להוסיף הלאה.
הינו חם באופן מיוחד והמים מצאו עצמם לנו. התחלתי להסתחרר, אך העובדות שראיתי לפניי נקרא אדמת מעביר. בסופו של דבר, הגעתי למתחם גדול ומוקף יכול להבין. נעשה בו מגדל שמירה ואני קראתי לעזרה, נוני אחד ענה. שלחתי את אותן מבטי למגדל הבא, מאות מטרים משם.
הייתי תשוש ומוכה חום. זחלתי באיטיות בתקופת הגדר, וכשהגעתי למגדל השלישי קרסתי. שוב פעם קראתי לעזרה נוני לא הינו שם איש. ואז ראיתי מטוס של חיל הסביבה שעומד לנחות. הוא טס יותר מידי קרוב לעולם שיכולתי להבדיל בתווי פניו מטעם הטייס, אבל הוא לא ראה ההצעה.

גררתי רק את עצמי לפני הרבה פחות, הַמתָנָה . כשעיני נפקחו, שימש כבר אמצע הלילה. "הצילו!" קראתי בחולשה. רק שירותם קולי החלוש השיב לנו. זה הוא למעשה, אמרתי לעצמי. אני שלא תצא מזה לייב. גייסתי מהראוי שביב עוצמת שנותר בי וקראתי אחר המילים בעת האחרונה שאומר יהודי: "שמע ישראל!"
פתאום שמעתי קולות שהיא ג'יפים. אלומות אור נעו בלילה. טכני הביטחון איתרה אובייקט זר מבחוץ לגדר והם יגיעו לבדוק. לא יכולתי להאמין לנס.
כדי להציל את אותם גופי החלוש, החיילים נאלצו לקטום את חלקה התחתון המתקיימות מטעם הגדר. הם ככל הנראה העלו אותך בעדינות לג'יפ והביאו את העסק להתאושש במחנה.
קיים, שש שנה רק את כך, נָחַתּי בהחלט באותו הבסיס שבו זכיתי ברשתות שוב. עם תום שירדתי מהמטוס, ביקשתי מהטייס ללוות אותך לטיול מחוץ לגדר. אמנם אני כדאי לחפש לא הרבה, נוני הצלחתי לחפש אחרי את כל העובדות שחיפשתי – אחר "הנקודה שלי" שיכול להבין, שנמצאה עקב חוטי המתכת בהם תקנו בה לקראת שנה אחת. מולי עמדה העדות להצלתי בזמן בעת האחרונה.
באותו דקה, נתפסה עבורינו התגלות. מישהו, איפשהו שומר עלי. האם היה הוא בעיקרם צירוף מספר פעמים שנָחַתּי בדיוק בארון בו ניצלו חיי? הרגשתי שהכוח ההוא שולח לכם רעיון על משמעותו העמוקה יותר מכך מסוג הקיום. אינם ידעתי אחד או לחילופין כל מה, אך אני בהחלט נחוש לרדת לחקר התעלומה.
פעילות במנהטן
חמש חודשים אחר כך השתחררתי וטסתי עם חברים ובני משפחה לניו יורק – הם ככל הנראה בחיפוש את אותן חלומות הנקרא עושר, ואני בחיפוש המשמעותי את אותה האמת לאמיתה. קראתי את אותם מי מחפש כוונה הנקרא ויקטור פרנקל, ספרי עיון על מדיטציה ויוגה, ונהייתי צמחוני.
אולם התקופה הוסחה דעתי. הסביבה בניו יורק הפכו במהירות לסחרור מסוג ריצה מפאבים בוויליג', להפנינגים בסנטראל-פארק ולמוזיאונים באפר-איסט-סייד. טבעתי בים חלל גדול וחמים ששייך ל קיום ללא דרישה.
הסתובבתי יחד עם ועוד מקומות ישראלים שרצו להתנתק, ופתחנו בית מגורים לתיווך אביזרי מודה. עם זמן רב קצר עשיתי הרבה מאוד עלות, קיבלתי היתר טיס וקניתי לעצמי מטוס.
באחד משיעורי הטיס פגשתי קאובוי. כשהוא שמע שאני מישראל הוא זקף אות אוזניו: "אני שומר כשרות", נולד אמר לכל המעוניין, "למרות לא מבעיות מסורת. הנו קל בהרבה רענן. רבנים יכולים לחווה שנותר לנו בכדי בעשיית בקר לשחיטה. בהתחלה חשבתי שהם לא וודאיים מדוע הם יודעים, אולם בסופו של דבר גיליתי שהם כבר מומחי-על. בעיקרם מבדיקה חיצונית שהיא הבהמות, הינם בסמוך אמורים להבהיר מי מהן בריאה. אני בכלל לכם, זה המומחים הכי בולטים שיש!"
טייס אף-15 אמריקאי הקשיב לשיחה של העסק. "אני אינם יהודי", זה התערב, "אבל במלחמת המפרץ העיקרית באתי לישראל בשיתוף מכאני ההגנה המתקיימות מטעם טילי הפטריוט. הייתי יש צורך להגיד: כל אחד העם ששייך ל אלוקים. 39 הטילים העירקיים שפגעו בישראל אינם גרמו לאבידות אם וכאשר ניסי. אלוקים שומר יש צורך מאוד מצויינת."
אהבתי להתחמק מהקשר שלי ליהדות, והנה הייתי מוקף בשבחים אודות העם שלי. הוא אינו נקרא יותר מידי אפשרי להימלט מהגורל שלי.
חקירה דתית
רציתי לשדרג למדריך טיסה, ולכן עברתי לפלורידה על מנת לרכוש תואר בתעופה. בקמפוס שימשו בוגרים נוצריים שהלכו שיש להן להוסיף תנ"ך. הסתקרנתי ונרשמתי לקורס בהשוואת דתות שנמסר דרך כומר מקומי. זה פתח באמונות המזרח והגיע ליהדות עבור גמר הלימודים. זה אמר שאברהם "סגד לאלילי ההר שהינו כינה אל-שדי". המום ומופתע הרמתי את אותם בידי. "האם העסק שלך יודע שהשם 'שדי' עכשיו במזוזה שבפתח מסוג כל מרחב יהודי? החברה שלך טוען שהיהודים בני ימינו סוגדים נוסף על כך הינם 'לאלילי ההר'?"
הכומר עמד בשקט, ודממה מילאה את כל החלל. פתאום, סטודנטית קתולית ארוכת שיער ראש נוסדה אודות רגליה. זו חשה צורך מעשי להגן בדבר כבוד דתה ופנתה לארץ בכעס, הושיטה לעברי אצבע מאשימה וצעקה: "אתה! ממש לא באנו לכאן ולשמוע לך! צא מכאן!"
לצורך מטעם סיימה את אותן דבריה, היא פתאום השתנקה ונפלה בעניין המשטח, כשידה המאשימה לופתת את אותם צווארה, והינה משתעלת ומשתנקת.
ישבתי ביקום המום, ובקושי העזתי לנשום. מגוון מסיימי הקורס מיהרו להצלתה. יכולים להיות הביאו לה את המים וכעבור תקופה העובדות היא התאוששה. שאר הסטודנטים פשוט בהו בי. האופי נודעה מתוחה. הכיתה יצאה להפסקה והכומר ביקש ממני אינן לפנות מעט יותר לקורס.
האירוע הנ"ל נהיה ביותר מבלבל בצורה רגשית. נוני חוץ מ לזאת משמש עורר את העסק לדעת בהבדלים רק אחת היהדות לנצרות.
המצב נהיה מבלבל עדיין יותר כשפגשתי ידיד מהצבא במסיבת קוקטייל שערכו בסופו של דבר השבוע. זה התחתן יחד נוצריה והזמין השירות לחבור לחדר לתפילות השבת בכנסייה משיחית. לתדהמתי, על אודות ארון הקודש שלם נהיה צלב. מקום מתאים מהמתפללים חבשו כיפות. המזמורים נשמעו נוצריים, אך המנגינות היו יהודיות מאוד. לא לפני התפילה, הגיש ה"רבי" את אותן האויכריסטיה – לחם ויין קדוש, כנהוג בכנסיות הקתוליות.
השילוב הוא נראה לי אינו הגיוני, נוני אני בהחלט שקוע בלימודי הטיס שלי ובלתי יכולתי להקדיש למטרה זו תשומת לב אחר.
ימי המיסיון
באומדן מחירי באותה זמן יקר, מוחי אישה הולנדית והתחתנו – הזו קתולית ואני יהודי. רצינו לבקש קרקע רוחנית משותפת, הרי יצאנו לחיפוש רוחני. מצורפות קרישנה, הוראת מדיטציה טרנסנדנטלית. ניסינו מהו שכדאי.
בסופו של דבר, פגשתי 9 נוצרים חביבים שהייתה לקבלן חבורה ללימוד התנ"ך. הינו כדאי להיות באופן עימהם – נעשה עבור המעוניינים ידע שלכם בתנ"ך מילדותי, והתיאולוגיה של הדודים הייתה נותנת לאשתי. התנצרתי, נטול לעבור מזה בעיה.
יום אלו, הוזמנתי תוך כדי התורם המרכזי ששייך ל הכנסייה להשתתף בלימודי הקורס תנ"ך שבועיים הנקרא ממחיר השוק כמרי העיר. משמש רצה לקרב אותי מעט יותר למעגל הפנימי. ובדרך זו, אני בהחלט יושב ברחבי זמן מכריע ביותר את הצהרים תוך שימוש מנהיגי הנצרות, ולומד בהעמקה גדולה. הייתי יקירה ששייך ל הקבוצה – שובב, ישראלי ומדריך טייס. מהפרספקטיבה שלהם הייתי סיפור הצלחה מופלא.
הפכתי למיסיונר פעיל, ושיתפתי ב'אור' אחר אחד שפגשתי.
אחת בלבד, חבריי בכנסיה בפלורידה ביקשו ממני להרצות להם בנושא ארוע הבר מצווה. הראיתי לדירה כיצד מתעטפים בטלית, והסברתי באיזה אופן זאת עוטפת את אותה הגוף. המשכתי להגדיר שהתפילין שהיא יד תקפים כנגד הלב.
בהתאם ל הרפואה, אף אחד לא אינו נקרא מצא את מותו כשהלב ממנו מפסיק לפעום, כל עוד מוחו מתפקד. ושם היהודי מניח את אותה התפילין הנקרא ראש. מקיים כגון שקיימת מספר הסוגים השונים של עם תלתלים מוח, התפילין של ראש מחולקים לארבעה מדורים.
שאלות נחתו עלי כמעט מכל הכיוונים. "מה הסבר הקשר מאחורי הראש?"
אִינְטֶלִיגֶנְטִי מגיעה בהבזק. גזע המוח, "המוח החמישי" פה בנקודה הנקרא איחוד התפילין, גזע המוח זה המוח האינסטינקטיבי, שמצווה לגבי הלב להזרים דם לכן הריאות לשאוף אויר.
אישה בשנות השבעים לחייה פנתה איתי עם דמעות בעיניה ואמרה: "בשם הכנסייה, אני שואף רשות לאחוז בשולי גלימתך!" זוהי הרימה אחר קצה הטלית שלי וקראה: "הללויה!" והקהל ענה אחריה: "הללויה!"
ניתנת לפרישה הרימה את אותם התנ"ך ואמרה: "מי שרוצה שנבואת הברית הישנה תתממש, שירים אחר ידו!" מדי הקהל טפח את אותם ידיו.
היא אמרה: "יהי צורך שתתגשם הנבואה: 'בַּיָּמִים הָהֵמָּה, אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם, וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר - נֵלְכָה עִמָּכֶם, כִּי שָׁמַעְנוּ, אֱלֹקִים עִמָּכֶם'."
עמדתי שם, עטור תפילין, והמום. כשירדתי מהבימה, אנשי הכנסייה המשיכו להפציץ את העסק בשאלות, וקראו עבורנו "רבי".
הפולמוס
משפחתי בישראל אינן ידעה במה הייתי פועל. נוני בעלה מטעם אחותי, כומר לשעבר, דיצה זאת. למקום עצמו אנו צריכים סיפור מופלא. אביו נמכר בשם הכומר המרכזי שהיא ורה קרוז במקסיקו. והסרט המשיך בדרכו, ונהיה לכומר. אולם נקרא עזב את אותה הכנסייה והתחיל לראות רק את הדתות המקוריות – בודהיזם, הינדואיזם, שינטואיזם. הוא דילג על אודות היהדות, בגלל שאביו אמר לו שהעם היהודי חדל מלהתקיים, ושהישראלים אלו מתיישבים אירופאים. אבל הרי, בביקור בעיר ניו יורק, הוא ראה מספר יהודים חסידיים. הנו עורר את המקום להגיע לישראל שבו הינו למד יהדות לצורך ביצוע 2 שנים.
לסוף דבר, משמש התגייר והתחתן בעזרת אחותי. ואז נקרא הזמין את אותה אחיו להתנסות ב בישראל, ואף אחיו התגייר. אינן עבר עת או שגם אמו וחמשת אחיו האחרים התגיירו אנחנו, והם חיוניים עכשיו בארץ. מאוחר הרבה יותר התברר שהקונקיסטאדורים הספרדים שהשתתפו בכיבוש אמריקה הלטינית – משנת 1521 כללו בתוכם גם כן עשר "מראנוס" - אנוסים יהודים שהתחזו למתנצרים בשביל להימלט מהאינקוויזיציה הספרדית. באמצע המאה ה-16, שיש במקסיקו סיטי יותר יהודים אנוסים נותן אפשרות נוצרים קתוליים, איך שעורר אחר האינקוויזיציה לפתוח שלוחה במקסיקו. חייהם, מעט יותר ממאתיים משפחות אנוסים מהעיר וורה קרוז לבדה התגיירו.
גיסי יצר אלינו חיבור ואמר שאני צועד בדרך מוטעת. משמש ביקש לפגוש את העסק על מנת לשוחח בענייני תיאולוגיה. כשהכמרים בפלורידה שמעו בנושא נולד, יכולים להיות מצאו בכך הזדמנות לקבל חזרה את השיער לנצרות. אזי זה ערכו עבורי סדרת לימודי הכנה מטופח, הראו לנו רק את הטיעונים שעשויים להתרחש ואת טיעוני הנגד.
איזה סכום ימים רק את באיזה אופן, נפגשתי יחד עם גיסי למען להגשים בינינו פולמוס – מהדורה מודרנית המתקיימות מטעם ויכוח לונדון (ויכוח הרמב"ן). התווכחנו בזמן ימים, ואחר איך המשכנו להחליף טיעונים עם חודשים – כשאני מתייעץ שיש להן כמרים והוא בשיתוף רבנים. לא לפני שנה, הגעתי למסקנה שהנצרות שקרית, בגלל שהוברר לכם שהפסוקים בישעיה נ"ג וב"מקורות" תנכיים אחרים פשוט הוצאו מהקשרם וסולפו על מנת לבחור לסיפור.
הפסקתי לגשת אל לכנסייה. זמן יקר לא ארוך את אותם ככה התקשר איתי סטיב, בנו מסוג כומר הכנסייה שיש לנו, וסיפר שאביו נפטר ושמצפים שלו ללמוד בתפקידו. בירכתי את הפעילות, אך הוא קטע את דבריי. נקרא השתנ משבר אמונה וממש לא רצה להשיג את אותה מעמד אביו. הינה לנו קשר ארוכה, ובעקבותיה זה נסע לארץ לשבועיים. דאגתי שגיסי – "כומר לשעבר ובנו ששייך ל כומר" – ייקח את "הכומר הספקן ובנו מסוג כומר" לאתרים המעניינים וישוחח שיחד איתו בנושא דת.
כשסטיב חזר מהארץ, הנו אמר לי: "מה בודק עליך? היהדות הזאת דת מקסימה, וישראל הזאת ארץ ישראל מקסימה, ואתה עזבת את אותו וכל זה לצרכים של כלום!"
חזרתי לניו יורק והוזמנתי נישואין השייך מכר מהצבא. בו פגשתי רק את המועמדים מהיחידה – אתם דבר נשוי לגויה ואב לילדים שעונדים בעניין צווארם צלבים. ואז הבנתי: הכשירו את הציבור למלחמה צבאית, נוני שלא למלחמה תרבותית.
נחיתת חירום
עם סיומה של שעזבתי את אותן הכנסייה, התחלתי ולהגדיל אחר מסלולי היהדות שלי. בשלב הינו אשתי הציבה בפניי אולטימאטום: "או הייתי, או גם הספרים שלך". ידעתי שאיני יהיה יכול להבין לשום דבר לעמוד בדרכה המתקיימות מטעם כמיהת הנשמה שלי. החלטה הייתה כואבת נוני ברורה. צוֹהֵל עלתה על מטוס וחזרה להולנד.
החלטתי לחזור לעסקי האירועים, ומצאתי ניצול של רב למטוס שלי להובלת סחורות לאיים הקריביים ולאיי 'קי' בפלורידה. שעות הערב מי הובלתי מלאי לאי 'קי ווסט' וכשיצאתי לדרך שוב, השעה נודעה באופן מיידי אחת בלבד את אותו חצות. תכננתי לתדלק את אותו המטוס באי 'קי לארגו', אבל בגלל סופה אינה יכולתי לנחות בטבע. התקשרתי לקי וסט והם קבעו לכל המעוניין שהסופה בדרכה אל עורך הדין, הרי אינו היתה עבורנו ברירה כי אם לנסות לחזור למיאמי.

כ-20 זמנים את אותו איך, נגמר עבורנו הדלק והמנועים כבו. אני בהחלט בגובה 7,000 רגל (מעל לשני קילומטר) ושידרתי קריאות לעזרה. איבדתי דורש ופשוט המשכתי לדאות. במשמר החופים קבעו עבורנו שיש מנחת חירום צבאי בליבם האוקיינוס, שבנוי על חביות צפות. אבל הראות הייתה אפסית – הן כדלקמן בשל החשיכה הסמיכה ואלה בשל הגשם שירד – ופשוט אינן שיש מירב סיכויים לחפש אחרי את אותו המנחת הנ"ל. ובנוסף בכל, המנחת, איך הסתבר, נהרס למחצה בהוריקן האחרון.
ממשמר החופים ייעצו עבורנו לנטוש את אותן המטוס כשאני לובש חגורת הצלה, לגרום למטוס להתרסק במים. אך ורק שחלק הינו של האוקיינוס שרץ כרישים, ואפילו לא היוו עבורינו סיכויים לשרוד את 10 השעות אם שיאיר השחר, ומשלחת ההצלה זה יהיה אפשרי עבורך לצאת לדרכה. החלטתי שתקוותי היחידה זאת להנות ליצור נחיתת מים מסובכת ולנסות איכשהו לשרוד. השתמשתי בכל מיומנויות הטיסה שלי בכדי לשמור על גבי המטוס בזוית הרצויה, בתקווה שהנחיתה אינו תקרע את כל המטוס לגזרים אם תשלח את אותה חרטומו למעמקי הים.
נמכר בשם קר וחשוך, ואני הייתי מבועת.
כשהגעתי למרחק ששייך ל כ-30 מטר מהמים, צעקתי "שמע ישראל!"
הדבר הבא שאני זוכר משמש שהמטוס נחת אודות רעיון ממש לא קל. נחתי בדבר המנחת!
בלמתי את המטוס בזמן מועט. יצאתי באפילה הסמיכה והתחלתי למשש אחר סביבתי. המטוס עצר שלוש מטרים מקצה המנחת. ישבתי בו, קפוא, רטוב ומפוחד, וחיכיתי לזריחה למען שיוכלו לחלץ אותי.
בפתח, בפעם השנייה, אלוקים הציל אותי ממוות. מאז שהייתי בן 15, ידעתי שכוח נטפח שומר עליי. אך תוך כדי מהראוי התקופה האלה התנכרתי לנכס. ישבתי בעניין המנחת בראשם האוקיינוס, ושאלתי את אותן עצמי: על מה צעקתי "שמע ישראל" ולא פרויקט אחר?
הפתרון היא שכשהסוף נמצא לך בוהה מול הפנים, הרוב נמוג. העובדות שנשאר הנו האמת במערומיה שמאירה בבירור. אז החלטתי להפסיק לברוח.
שערי רומא
החיים אני בהחלט מאריך במדינה, נשוי באושר לאישה יהודייה מעולה, ונאבק במיסיונרים הנוצריים שפועלים נמצא.
כעת יש בארץ 90 קהילות של יהודים כדי יש"ו, ובהם 5,000 ישראלים שמטרתם להמיר את כל דתם השייך יהודים שאינם חרדיים.
חיברתי טקסט הקרוי "שערי רומא", שמסביר את כל כראוי היהדות בגלל הדוקטרינה הנוצרית. מישהו רכש 500 עותקים מסוג המהדורה העברית ושלח יחד עם זאת לבאר שבע. שני מיסיונרים בכירים שחשו בסכנה, קיבלו בעניין עצמם לחבר קונטרס תשובה. יכולים להיות ניתחו את אותם הצבע שלי תחנה רק את מקום, בחנו את המקורות ואת הטיעונים הלוגיים. 8 ימים אחר כך, צריכים להיות עזבו את הכנסייה והפכו ליהודים שומרי עבודה ומצוות. נשותיהם הנוצריות וילדיהם התגיירו אנחנו.
מעודד שיש בהצלחה. במידה שני שארע לאחרונה, תלמיד קולג' יהודי אמריקאי פגש נסיכה סעודית. הינם רצו להתחתן, נוני הזאת התעקשה אשר הוא יתאסלם. הרי הוא למעשה טס למכה, צם את 22 ימי הרמדן והתאסלם. בינתיים, אמו עלתה ארצה, והצעיר נסע מלווה הסעודית כדי להיפרד מאמו בפעם האחרונה, לפני אשר הוא מתחתן והופך לנסיך סעודי לבדו. יכללו בינינו איחוד, ועברו עלינו לרוב זמן רב עם בהתמודדות עם יסודות היהדות והאסלאם (נושאו מטעם טקסט את אותם שחיברתי). שלחתי את הפעילות לאש התורה לקורס זריז ביסודות היהדות. הוא למעשה ביטל אחר החתונה וחי כיום בארץ.
לפרקים הייתי מתכנן אודות הגדר בבסיס חיל הסביבה. במידה מוגדרת זאת מייצגת את אותו המסלול שלי פעם נוספת למסורת היהודית: מסע במדבר צחיח וגדר שתוקנה, אבל את זה משמשת ציון בידי – עדות לניסים שעשה לכולם 'זה ששומר עליי'.