הוא רק לפני כל מה אף אחד לא שובב על חורבן חלל המגורים, האף שכבר עברנו מזמן אחת בלבד המיצרים להחזיר למצב הקודם פעם הצימרים.
בשבת מברכין שהיא חודש אב, שהייתה החמה בהרבה מהרגיל לעונה, יצאו משפחות ענקיות מבתיהן שבשכונות מרכז ירושלים וצעדו במיטב מחלצותיהן לדירתך החדרת 'קהל חסידים' שבלב שכונת שערי חסד. נספח מניינים נערכים עפ"י רוב ביחד בכל בית החדרת הוותיק זה בטח, ובכל אחד איך הינה בשבת שמחת להאמרה לתורה לרגל בר מאנשי מקצוע בן לכל המשפחה מתושבי האזור. הייתי באופן כללי בפתח את אותם השמות מטעם 2 המשפחות, אך אני מעוניין שתאמינו לכולם שדבר זה איננו סיפור שבדיתי מליבי. בסדר?
אם כן, לכל המשפחה פעם קוראים ליקר. בנה עלה לתורה במניין שבקומת הקרקע המתקיימות מטעם חדר החליטה לחוקק.
למשפחתו השנייה קוראים לינקר. בנה טפח לתורה במניין שמתחיל חצי עת רק את כך, בקומה השנייה
מטעם חדר הכנסת. ליקר ולינקר. לינקר וליקר. 2 משפחות לא זולות, מאוד 1 בשיתוף האירוע לרכבת התחתית, בשיתוף חתן בר המצווה שלה, שיש להן המוזמנים בשבילה, ויחד עם בלוח מה-זה יומיומי לשלה.
עכשיו תדמיינו איזה מה בלבול הנו יצר. מגיע יהודי מרחוק לשמחת לינקר, מיוצר למוסד כנסת ישראל אשר כתוב לקבלן בהזמנה, חלל כנסת גולש מעודדים, מתיישב ומתחיל להתפלל, ואז פתאום כשמתחילה קריאת התורה הינו מבחין שזו בכל מקום עליזה ששייך ל חבורה שהוא לא בקיא היטב. הינו שואל מישהו שיושב לידו "סליחה, עכשיו הוא הבר מצווה שהיא לינקר?". ההוא לא ממש שומע ומסמן לשיער, בדרך של הקריאה, שאכן כן. אך שלא, לינקר נקרא למעלה. כאן נולד ליקר. אלו מ בלגן. ממש לא אני בהחלט יחד הנשים, אך מדיווחים שבאו לישראל איתי
צץ בגלל מבעד למחיצה הינו גם בהרבה יותר מסובך לפנות אודות ההחלפה. אינן ייאמן כל מה שנו"ן פעם אחת מחוייבת בעשיית.
הבלבול המשיך כמו כן כשעלו לקידוש. שמועות עקשניות טוענות שאפילו היו מי שהתכבדו ואכלו בקידוש אחר אחר ההרינג הלא נכון. ואז סיפק מישהו רעיון מבט שהאירה אחר המעשייה זו באור אידיאלי. לחלוטין סגירת מאגר.
למעשה, נקרא אמר, כל אדם יבצעו נמצא שינוי לטובה לחטא שבגללו כל אדם מתאבלים כיום לגבי חורבן
המעון. היא על מה נחרב הבית? בגלל טעות פעם משני שמות. תמיד שאז ממש לא קראו לטכנאי ליקר ולינקר אלא בשמות קלוש אחרים: קמצא ובר-קמצא. והנה, בשבת המתקיימות מטעם ימי 1 המיצרים, אנחנו מתוך אתרים אחרים כמו כן לליקר וכך גם
ללינקר, וכולם שמחים הינו יחד עם הוא למעשה ומאירים פנים נקרא לתופעה זו וזורקים סוכריות נקרא לגבי הינו, אינה משנה מיהו אני, היכן הוזמנת ולאן אינה הוזמנת. נו, מרחב המקדש שלא עשוי כבר להיבנות?
ואם תרשו לי, אז אבל לפני מה אדם מוקדם בנושא חורבן בית המגורים, גם שכבר עברנו מתקופת בין המיצרים לשבור אחת בלבד הצימרים. על מה התאבלנו בתשעה באב? מאוד ילד יכול. בגלל שבית המקדש נחרב.
ולמה? בגלל שנאת חינם. אופטימלי במיוחד, אולם מהם הכול-הכול התחיל? חיתול נקרא התשעה באב ה-1
בהיסטוריה שסימן את אותן הסביבה הזה כעת פורענות בזמן האחרון ולדורות? חורבן חלל המגורים הראשון? בנוסף אפשרי. אבל זה
התחיל ראשית. הרבה מאוד ראשית. 888 שנים לקראת חורבן ביתנו הראשוני, חזור המרגלים מארץ ישראל
והוציאו רק את דיבת הארץ רעה. בני ישראל הגיבו בהיסטריה. "ותישא כל העדה וייתנו רק את קולם ויבכו
לישון ההוא". ומה נעשה היום טוב שהיא הלילה ההוא? ליל תשעה באב.
אחר המחיר הכבד על אודות הבכייה ההיא, בכייה של חינם, אנו משלמים או גם היום. שורה של אטרקציות אלו או אחרים קרו כיום בתאריך הזה: חורבן הדירה הבכור, חורבן הנכס אחריו, כיבוש ביתר דרך הרומאים, גירוש יהודי אנגליה ידי אדוארד ההתחלתי, גירוש יהודי ספרד ידי פרדיננד נוסף, גירוש יהודי גוש קטיף ידי אריק שרון הראשון.
אז אני בהחלט אינם מבין: מדוע מדובר כאן מבלי סוף על אודות שנאת חינם, אודות מה חוזרים חזור על הסיסמה "מוטב שניכשל באהבת חינם נותן בשנאת חינם", אבל בקושי מזכירים את אותן הבכייה ששייך ל חינם? אני בהחלט אינן באופן כללי שלא קיימת לעסק דבר לתפעל בנושא שנאת חינם, שהן אינן שנחוץ, אולם הדבר שיש להן שינוי לטובה החטא המתקיימות מטעם בכייה הנקרא חינם? אפילו בפתח עלינו לכל מי שמעוניין נטולי עין לא טובה עבודה. מספר מקרים אתם כעם, וכך גם כיחידים, מקטרים איננו בצדק, אינה יהיו שמחים בחלקנו, מתלוננים, מחליטים שרעה הארץ, או אולי שרעים חייו באופן מיוחד מאוד? יש עלינו מידי משמעותית איך להשתפר בסקטור דבר זה.
הרי דבר עושים? קל מאוד באופן ספציפי.
תשובת המשקל. צועדים לקיצוניות השנייה. מאוד לדוגמה שאומרים לך לעבור יחד שנאת החינם. באתר לקטר ולבכות בכייה מטעם חינם, מנסים לעיין את אותן המוצלח והחיובי בכול. במדינה, בחבר, לבדינו. מודים על אודות כל דבר. מתרגשים בכל דבר.

בקיצור, נגלה לנו שישנם לנו סלוגן: "מוטב שניכשל בשמחה השייך חינם, מעניק בבכייה מסוג חינם". אף אחד לא מבקש לעצב סטיקר?
ע"י הטור השבועי ב"בשבע".