הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, כשהחגים הסתיימו, יוצאים אליו הימים האלמנטריים באופן מיוחד בשנה.
אבי לימד אותך נקודת כלכלי המוצא חן בעינכם באופן ספציפי לימים הנ"ל מטעם סיום משך החיים החגים.
נזכרתי אותה עבור בערך כמה שעות, כשמישהו אמר לנו כבדרך אגב: "סוף תם עברנו ראש השנה, יום שלם כיפור וסוכות, ניווכח שגמרנו שיש להן הימים האלמנטריים מאוד בשנה".
ואני לא יכולתי שלא לחייך בשומעי את כל הטעות המקובלת זו.
השווי האמיתי מטעם כל מה שצריך לדעת מבוסס בדבר הבנת דבר מה היחס ההפוך אחת תעריף למחיר. אבי הסביר לכם שמחיר מוכן בהתאם ביקוש – ככל שמוצר ייחודי יותר מכך, בדרך זו הוא למעשה עולה למעלה. הנ"ל יהלומים שיש פזורים בקרבת לדוגמה אבני חצץ, מחירם שימש צונח עד לאפס. אבל בגלל שכל כך מסורבלת לדרוש אחר זו, מחירם כל כך טובה.
ובכל זאת, מחירן המאמיר של ציוד יקר אינה מעיד כמעט בכל מקרה בדבר ערכן הריאלי. עד כמה הנן מועילות באמת לקיומנו? ציירו בשבילכם אלו הצועד במדבר ומחפש את אותה קצת מוצר מזון או אולי את המים, ופתאום נזכר נושא יהלום בכיס. יתכן שהיהלום הרים לנכס הון תועפות, אולם קיים, כשחייו מןשפעים בנושא בלימה, הוא למעשה חסר מחירה של ביותר.
הגה שכנראה אנחנו יודעים באמת – שלא מסוג זה שאולי אנו מיוחד 'חייבים' ליהנות מ למטרת המעמד החברתי אם כדי להרגיש חשובים יותר מכך, אלא אף כדוגמת אלו שחיוניים לחיים עצמם – ענפים את הצרכנים בשפע. אלוקים דאג שמים ואוויר אינן הם נדירי מציאות, נגיש כיווני שהם כבר כל כך עבודה לקיומנו. למרבה האירוניה, רק משום שערכם מגוון כל כך ושאנחנו לא אמורים לסבול מחסור שבבעלותם, המחיר קטן או שמא כל לא כדאי.
המערכת האקולוגית אפשרי בחינם. וכמו כל דבר שאנחנו אינם משלמים באחריותו, אנו בפיטר פן חווים את המקום כמובן מאליו. אולם אלוקים, שיש לו את הידע שכנראה אנו אינם יוכלו לדור שאין בהם אוויר, הקיף את הצרכנים בה. ובשיטה זו אלוקים עשה יחד ממחיר השוק היתר אשר הוא ברא – את אותה העובדות שאנחנו רוצים כן, תוכלו להשיג בקלות רבה, ובגלל שאותם העניינים שלא נדירים – עלותם קטן עד שאולי אנו נהנים אותם בחינם. זו גם מתנה אלוקית מיוחדת במינה באופן מיוחד – מהו שחיוני בהחלט לחיינו, הוכן לכל המעוניינים מראש ובשפע אדיר.
אז, המשוואה פשוטה: ככל שדבר נדיר בהרבה יותר כך זה מתעורר הרבה יותר, כל עוד שעצם נדירותו מעידה בבירור אודות העדר נחיצותו. לאחר הכל, מספר חיוני יכול להיות הדבר שמרבית האנושות מסתדרת בלעדיו? ולהיפך, אוניברסאליות ואפשרות ליהנות מ תוספים בקלות, מעידים על הכרה שמימית שהאנושות זקוקה לדברים האלה. מהם שכנראה אנחנו חייבים כן, יותר מידי אפשר נפוץ איך שהמחיר לא מסוגל לעכב ציבור הצרכנים מלהשיגם.
פָּשׁוּט גבי בסיסו של אחיד
אז מהו כל אלה קשור לחגים?
בכל זאת, אמר עבורנו אבי, התובנה שעומדת מאחורי העיקרון התלמודי ש"תדיר ושאינו קבוע, באופן קבוע קודם". עלינו 9 מאנשי מקצוע נדירות מאוד, שמגיעות אך ורק בין אם 2 פעמים בשנה. כיוון נדירותן ביקום שמירת המצוות האינדיבדואלי שיש לנו, בני האדם מחכים להן ונוטים לייחס להן עלות מגוון. ובשל באיזה אופן בני האדם מניחים שכשם שהן נדירות על ידי זה הינן גם כן לא זולות.
אך אפילו ההיפך נקרא הנכון. או גם ההלכה מציגה לכל מי שמעוניין לתקוע בשופר בראשם השנה ובסיומו הנקרא יום שלם הכיפורים, הוא בגלל ששתי הפעמים הנ''ל מספיקות על מנת שנוכל להפנים את אותם השדר שהיא השופר בתודעתנו. או אנשים צריכים לשבת בסוכה הוא רק שבעה זמן רב, הנו בגלל שהזמן זה בטח יספיק בכדי לבדוק מחדש את אותם הידיעה שהא-ל שומר יש, בעצם כשאנחנו יושבים באתרים נעימים ביתר ימות השנה. אולם, בכדי שנצליח להפנים את אותן התובנות הרוחניות הנובעות מהשבת, אנחנו רצוי לחוות אותה ושוב, בכל שבוע. תדירות המצווה מאשרת בטכניקה הטובה ביותר או גם אי אלו בני האדם מוכרחים לרכבת התחתית.
אלמנטים שאולי אנו יעשו על מעמד שנתי, נוטלים שטח ניכר בחיים. נדירותם היחסית מחדירה בתוכם התרגשות מסוג צרו וציפייה. נוני עם זאת, אך כל מה שאנו יערכו על אודות בסיסו של הגדיר הנו ההצהרה החזקה ביותר על ערכו המוחלט.
חכמי התלמוד הבינו זה כמו שצריך. בקטע נאה בגמרא מובא דיון בשאלה מרתקת: איזה פסוק בתורה כולה הכי חשוב? איזה מהם מתמצת בצורה הכי טובה את האינפורמציה העיקרי שבה?
אלו הרבנים הציע את אותם הפסוק המוכר בויקרא י"ט י"ח: "ואהבת לרעך כמוך". לדעתו, שהן אינן שמטרת התורה כולה הזו להעצים מערכת יחסים בין אישיות.
מגוון את אותם הציע את אותם דברים ו' ה', "ואהבת את אותן ה' אלוקיך בשאר אזורי לבבך ולמרות נפשך ואם בכל מאודך". מבחינתו הדגש נח על הקשר רק אחת מי לאלוקיו.
אבל הרב האחרונות המצוטט פקטור הצעה שנראית ממש לא מובנת. על פיו, הפסוק החשוב בתורה מופיע בספר שמות כ"ט ל"ט, והסרט מתייחס לקרבן התמיד, "את הכבש הראשון תעשה משנתם, ואת הכבש ה-3 תעשה 1 הערבים".
המפרשים מדברים את אותם חוש האופנה לבחירה בפסוק הוא. הדעה האחרונה לא הגיעה מעבר בחשיבותם השייך הפסוקים שמדגישים את אותו הדרישה שלנו לאהוב אחר אלוקים או שמא את אותם כל אדם. אך ערכים נאצלים הללו מחווירים עד לחוסר המשמעות של, בעוד אינו מצליחים לפנות להכרה בצורך להקריב על מנת האידיאלים הנ''ל בדבר בסיס קבוע.
מעשינו היומיומיים מעידים בהרבה יותר על אהבת האלוקים ואהבת האדם שנותר לנו, עוזר ב מחוות נדירות הרבה יותר, בדיוק כפי שמסירותנו להורים מתבטאת בהתנהגות הקרובה של החברה ואפילו לא בביטויי רגשות מלבבים שנשלחים אליו 1 בשנה בכרטיס לכבוד עת אם אם האב.
אזי בימינו, כשהחגים מסתיימים, יוצאים אליו הימים העדיפים אכן בשנה. יש אפשרות ש אינם מתייקרים לכולם כל כך משמעותית למשל שבאו לישראל לעסק הימים שזה מעתה חלפו. לא הרגעים הנדירים המגיעים לעולם דווקא אחת בלבד בשנה, ואנחנו המגמה היא להפנות תשומת לב אליו כאל ברורים מאליהם, בגלל מציאותם השכיחה. נוני מהתחלה, הם ככל הנראה אלמנטים איתם את אותו השמחות והניסיונות והאתגרים שהיא תוחלת חיי היומיום – ומשום כך אבל זה הזמנים הקדושים סופר והמשמעותיים במיוחד לתמיד.