הפגמים שכנראה אנחנו מבחינים בהם ברחבי אירופה החיצוני הם ראי לנשמה שבבעלותנו, מתוכם נוכל להמשיך במה אנו צריכים להשתפר.
פרשת השבוע (כי תצא) פותחת בפסוקים "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ--וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה."
עיתון הזוהר מבאר את אותה הפסוקים הנ''ל כחלק מתהליך ההתפתחות המיוחדת שנותר לנו. האויב המסויים הנו יצר שלילית שאחראי בדבר הכעס, קנאה, עצלות, ספקות, דאגות ובעוד מקומות. "שבית שביו" הכוונה זו שלמדת לשלוט ביצר בתחום שהוא ישלוט בך. האישה ההרה העכשווית זה הנשמה שבנו.
ספר הזוהר מתאר באיזה אופן נצא למלחמה ביצר ונלמד לשלוט ביצרים ובתאוות שבבעלותנו בשטח שהם כבר ישלטו בנו. האם נוציא מהלקסיקון של החברה את אותו האמירות "ככה אני", "לא בעל ניסיון בזה", "זה מרווח ממני", "זה המהות שלי", נראה שכנראה אנחנו אלו האדם שנרצה, ואז נראה את אותו הנשמה שבנו, מטעם "יפת תואר", רחבה חדווה, אהבה, נתינה ויצירתיות.
חודש אלול נולד חודש הנקרא התבוננות וצמיחה. זהו זמן יוקרתי לחשבון נפש. לקנות חסרונות ולתקנם.
עבור מי שקשה לחפש בלבד יצרים ושחושב שהוא די בסדר, אזי מגיעה הקבלה ואומרת שהפגמים שהיינו רואים ברחבי העולם החיצוני לך הם ככל הנראה ראי מסוג המצב הנפשי של העסק. או לחילופין נתבונן כל מה עובד סביבנו חאפר להוסיף במה יש צורך להשתפר.
אם אני לייב בתחושה שאין מנהיגות בישראל, אז יתכן ו הינו בגלל שאני אינני מנהיג את אותו עצמי. או שלא אנו לא שולטים בעצמינו דייו, אבל כל אדם לא מנהיגים בקהליה של החברה, או גם במשפחה שלנו. כנראה בנוסף לעסק אין חזון ואנחנו מייחסים לחיים לזרום ואנחנו עימם...
עד אתם מבינים שאי אפשר להאמין לאף אחד, אבל הינו בגלל שאנו לא רשאים להאמין לעצמינו. אי אלו מקרים הבטחנו לאחרים דברים ובכלל לא קיימנו? מספר מיקרים הבטחנו לעצמינו פרמטרים ובכלל לא קיימנו? אי אלו מסיכות כל אחד שמים כשאנחנו שיש להן כל אדם אחרים? סופר סתם זכרון יעקב "ל מניפולציות אתם מפעילים כדי למצוא חן בעיני אחרים?
אם אנו מזדעזעים מעריפת הראשים ששייך ל דאעש, למה לא מזדעזעים מ"עריפת הראשים" במדינה שלנו? השיח ברשת סגנון זו במרבית מספר ימים. בקלות רבה שאין היא נסבלת, אתם חורצים גורלות השייך אנו בפיטר פן בכל שמועה בתקשורת ויוצאים בהאשמות פרטניות ומגדריות.
לפי הקבלה, השפלה הנקרא מי חמורה מרציחתו. הרצח פוגע רק בגופו הזמני, ההשפלה פוגעת בנשמתו הנצחית.
או מזיק לעסק מונופול הגז, חוסר שוויון חברתי, יוקר המחיה ואחרות, או שלא אפילו בגלל לא מעוניינים להסיר קצת באיכות החיים של החברה שלנו כדי שאחרים עלולים קל להתגורר. כנראה בנוסף אנו לא רוצים להעניק לאחרים משלנו. והיה אם אנחנו מקדשים הרבה יותר את תרבות שוקקת הנתינה או את אותן תרבות הנהנתנות?
אם נתבונן בדברים שמפריעים לעסק ונראה הדבר אנו בפיטר פן שופטים נעבר לכך, נבחר פרמטרים שעלינו לשפץ בעצמינו. או לחילופין עושים בכל זאת לנצח אם לא פחות בחודש שנמצא קרוב, נוכל לקנות את הנשמה שבנו, את האושר בלהיות האדם שכנראה אנו אכן, ואז הוא למעשה ישפיע אודות החיים שיש לנו, על גבי מדינת ישראל שבבעלותנו ועל כל הבריאה ... ואז כנראה יהיה קצת הרבה יותר כיפי בישראל ובתפוצות.