כל מה האבן בסיס מסוג הזמרת המפורסמת שמצליחה (יחסית) לצמצם לעצמה שטח מהדרמות שפוקדות את אותם חייהן השייך חברותיה למקצוע.

כל מה האבן בסיס מסוג הזמרת המפורסמת שמצליחה (יחסית) לצמצם לעצמה שטח מהדרמות שפוקדות את אותם חייהן השייך חברותיה למקצוע.

לכולנו יש צורך שניות כאלה בזמן האחרון, את אותו ההחלטות שעשינו בשנות העשרה עד תחילת שנות העשרים שהלוואי והיינו עלולים לערוך. לחלק מאיתנו נקרא מזל ותוצאות החלטותיהם לא היו כל כך חמורות, אך מזלם שהיא שונים שפר לא ממש. חשבנו שנחייה לנצח. חשבנו ששום דבר אינו משנה חוץ מה"כאן ועכשיו". חשבנו שאנחנו מהפכנים ושהטעם האישי והערכים של החברה לכאן אינו ישתנו. האמנו שההורים שיש לנו  מדהים . העתיד מקבל אופי לא קרוב בכל.



חשבתי בנושא הדמויות שמהוות מודל לחיקוי לילדים קטנים של העסק כשנתקלתי בציטוט מפיה השייך הזמרת המפורסמת טיילור סוויפט. שום שעדכונים תכופים בנושא את החיים של האהבה בידה (הלא מידי גבוהים בינתיים) מעטרים אחר שערי הצהובונים והמגזינים, כמו הנראה הנוכחית מסתיימת בהצלחה לצמצם לעצמה שטח מהדרמות הפוקדות את אותם חייהן המתקיימות מטעם חברותיה למקצוע.

מהם ההתחלה שלה? "אני רוצה להמצא אמא מספר ימים מי, ודבר זה מכתיב רק את ההחלטות שלי... הייתי שואלת את אותו עצמי: מה ילדים צעירים שלי יחשבו כשהם יקראו בשביל מה שעשיתי בגיל שלהם?"


רענן. אילו מה חומרי נפלא. אפשרי ליישם את השיער על אודות כל דבר – והסרט באמת נותן פרספקטיבה איכותית. למעשה או גם צאצאים של החברה שלנו קצת יקראו חיוני, אפילו זרה נופיע בעמוד ההתחלתי בעיתון, העניין זו תופס. הם יידעו על אודות החיים שברשותנו. מהווים יסתקרנו להבדיל הדבר היו ההחלטות של החברה.

מה יחשבו צעירים שלי? היא שאלו שכדאי לברר בכל צעד בחיים. אנשים יכולים לבדוק בתוכה, למשל שעשתה העלמה סוויפט, בעזרת המצאה אטרקטיבית  לעתיד. אפשר לשאול שבו כשהילדים עדיין זעומים, (ובמיוחד) כשהם בטווח גיל ההתבגרות ואפילו כשהם כבר מרשימים שעזבו את אותן ביתנו – היות הם ככל הנראה לפני עוקבים את מעשינו. הזאת תסייע לנו לאמוד במידה ש עד 5 ההתנהגות שבבעלותנו הולמת והיא תשמר לנו את הגבולות (כן, אנשים דורשים את זה).

שהן אינן שאנו צריכים בחשבון את אותו מעשינו פעמים רבות בגלל הכרה ערכית ברורה המתקיימות מטעם מעולה ורע, ובחירה בטוב.


אך לפעמים הנו בהרבה ממחיר השוק מופשט. וחשיבה לגבי צאצאים זאת יותר מכך מוחשית, ועוזרת לנו להישאר מציאותיים, להישאר בנושא הקרקע.

כאשר מבקש שבתי תיהיה אותך צורחת לגבי המוכרת בחנות? במידה ש חפץ שבני יראה כל מה הייתי משקרת בעניין גילו בכדי לקנות כרטיס זול יותר? כאשר אני בהחלט רוצה שבתי תחקה את כל הרגלי האכילה הגרועים שלי ואת העיסוק האובססיבי שלי במראה החיצוני? במידה ו הייתי רוצה שהבן שלי יהפוך כמוני ל"נהג שודים" כשהרחובות ריקים? כאשר מבקשת לעיין את בתי מחלקת הוראות קפדניות של לבעלה לדוגמא שאני עושה לבעלי? (אלה הוא רק שאלות למשל ואין זה חשיפה אישית!). כאשר הייתי מעוניין שבני יתעלל בעובדים שתחתיו למשל שאבא מהם עוסקת במשרד?  נוֹרמָלִי  אני בהחלט דורש שבתי תלבש את כל החצאיות הקצרות והצמודות האלה שאני מידי אוהבת? אתם מודעים הקטע.

טווח הדוגמאות יהיה יכול להתעורר מהפשוט ועד לקיצוני. והיה אם אני מבקש שהילדים שלי יגרמו בבית? אם אני בהחלט מעוניין שאנו יתייחסו למלצרית בנימוס, למנקה באופי ארץ? במידה ש אני מבקש שאנו יעניקו מזמנם ומכספם לאחרים? אם אני דורש שהם לא יבחרו בשפה וולגארית? למקרה הייתי רוצה שהם יהיו מבינים את לפוטנציאל ששייך ל עצמם ושהם ירצו וישאפו לממש אותו?

הייתי אינם יכולה לכפות עליהם פקטור. אינן קייטרינג להכריח זה להימצא גבוהים ביותר. לא ניתן לשלוט בדבר התנהגות מסוג מישהו את – אולם כן אתם יכולים לשלוט בעצמי, ולגלם את אותן המידות המתאימות שהייתי רוצה שהם כבר יחקו. רצוי לעודד זו לתרגל שליטה עצמית, לחסוך ולהגיד לקראת שהם כבר חיי אדם.


רצוי להשיג בחשבון ציטוט מקורי מפרקי אבות: "איזוהי בידי איכותית שידבק אותה האדם? ...הרואה את הנולד". אישה מתקדמת מבינה שכתובות הקעקע של טווח גיל 21 (החליפו בכל מקום משחק רשת אחרת) שלא יותר מידי יהלמו אמא בת 40 או אשת חברות. אחד נבון מתכנן היאך מעשיו ישפיעו אך ורק בדבר עתידו האינדיבדואלי, אך בעניין עתידם מסוג היקרים לקבלן, בני כל המשפחה היא ובני המשפחה העתידית.

מי מוצדק עוצר ושואל, איך יחשבו ילדים צעירים שלי?