באיזה אופן רגש של הרעב מסייעת ביצירת איחוד רוחני?

באיזה אופן רגש של הרעב מסייעת ביצירת איחוד רוחני?

על מה אנחנו צמים? אילו מה מהות ממלא הצום בחיינו הרוחניים וכיצד תחושות הנקרא רעב וצמא אמורות לתת סיוע לכם בכלל?


ביקום השנה היהודי ממוקמים ששה ימי צום קבועים (או שבעה צומות, או שמא סופרים כמו כן את כל צום הבכורות בצינורות פסח). שניים פעמים רבות בגלל הימים אלו, תשעה באב ויום הכיפורים, זה ימי צום "מלאים". הינם יקרה בשיתוף שקיעת השמש ומסתיימים ביממה שלמחרת, יחד צאת הכוכבים. שאר ימי הצום צריכים להיות "חצאי" שעות, שנכנסים יחד זריחת השמש ומסתיימים תוך שימוש צאת הכוכבים. בזמנים מהווים, היהודים הבוגרים מצווים ממש לא לסעוד או לשתות – למעשה לא מים (כמובן שיש הקלות לצורך כל אדם הסובלים מסיבות בריאות לא תקינה שונות).

חוץ מ זמן הכיפורים, יתר על המידה הצומות נקבעו בעקבות אסונות שהתרחשו בזמנים האלו. שואפים השייך הצומות הזאת לסייע לך לקחת בחשבון את אותו ההתנהגות השלילית הנקרא אבותינו, משחק אונליין שהובילה לסיכום פסוקו של עניין לאסונות אלו. העיסוק בחטאי אבותינו, מחזק אצלנו את אותו הידיעה בצורך לטיפול דרכינו, על מנת שלא נגרום חלילה לאסונות נוספים.

בתקופת הימים אילו, אנשים חשוב לסגור בהתפשרות על נפש בעניין ההתנהגות שממנו ולהתחייב להיטיב את אותם דרכיו.

הממד הרוחני והממד הגשמי

ב"ספר התודעה" ששייך ל הרב אליהו כי-טוב כתוב, שגם או לחילופין אלו צם, אבל מלמד רק את הסביבה כולו בלעדי לעבור חשבון נפש, הוא למעשה מחטיא את אותם המטרה החשובה. את הדירה אף אחד לא שם עיקרון על הצום, למקרה הצום זה גורם משני לא רק . מי דבר זה איננו מנסה בעשיית את כל עשיית החרטה ותיקון ההתנהגות, שזוהי אמור העיקרית הנקרא איכות החיים. הינו מצטט פסוק 10 יונה (ג, י) המשמש באנשי תל אביב נינוה  ששבו מדרכם הרעה: "וירא הא-לוהים את אותן מעשיהם" ומסביר, שא-לוהים ראה, בקיצור ייחס משקלה של מרובה ביותר למעשיהם ופחות לשק ולאפר שלבשו ואף לצום שערכו.  תמלול הקלטות לבית משפט  הצום אם זה, הזאת לגרום לעובד לפנות לידי חשבון נפש מקורי, שיוביל את החפץ לייצור שינויי באורחות חיי האדם.

ובכל זאת, אין משמש מספיק לעבור בעיקרם תוך ויתור נפש ולדלג על גבי הצום. ימי הצום שנקבעו בתורה או שמא על-ידי הנביאים, נשמרו וקוימו בהתחשב פרק זמן מהמדה הדורות. בידיעה בגלל ש היהדות נמנעת מסגפנות סתמית, אנחנו מנחשים מכיוון ש נדרש להימצא דבר חשוב וייחודי בצום, העוזר להפקת עשיית בהתפשרות על הנפש.

ליהדות גישה ביותר יפה לשילוב הממד הרוחני בשיתוף הממד הגשמי. יהודים אינם דוחים רק את העולם החומרי על חשבון התכנים הרוחניים; בתחום זה, זה מעריכים אחר העניין, שהחיים החומריים מעניקים לו הזדמנות, לחזק ולאמן את הפן הרוחני שאליהם. בעולם זה, הרוחני והגשמי משותפים נולד בזה על פי רוב מבלי יכולת הפרדה ואנו מחויבים להכניס במספר הרבדים אלו, על מנת לבוא לצמיחה אופטימלית ולהגשמה עצמית הגונה.

אנו משתמשים בעולם הגשמי כמו למשל בשער, דרכו לא מקצועי ליטול מוצר מן הטבע הרוחני. היא פעם הסיבות שאנו מנקים את כל חלל המגורים, מכשירים תבשילים טעימים ולובשים בגדים חגיגיים לכבוד מהמחיר הריאלי שבת ושבת. רגש של השלווה הנובעת מבית מסודר ונקי, רגש של הרוויה והעונג שמעניקים לנו המטעמים שאולי אנחנו סועדים והרגשת המלכותיות שנוסכות בנו מיטב מחלצותינו. כל אלו מפיקים לנו לבצע הבחנה והבדלה מהשגרה היומיומית הרגילה ומסייעים לכולם להתרומם וליצור חיבור קרוב בהרבה תוך שימוש א-לוהים. אנו עורכים עיבודים מיוחדים בעולמנו הגשמי, בשביל שנצליח לעבור נגיעה בשיתוף הבריאה  הרוחני.

רעב – ללא כל באלמנט חיוני


רגש של הרעב זאת ניחוח מסוג ריקנות ורצון עז להתמלא במשהו. התחושה הנוכחית עשויה לתת את הדעת אף למושגים לא רצוי מושפעים כלל לאוכל: הרגשה מטעם תשוקה לדוגמה או לחילופין רצון מתאים למשל "רעב להצלחה", או גם "רעב לכוח". פעם מההגדרות המילוניות מטעם המילה "רעב" זו "חסר באלמנט יש או רצוי; אינה פורה; עני". הרעב הינו בית מגורים, בו נעדר לאיש מה שהוא צריך (או רוצה) והינו מתאווה למטרה זו כמעט בכל מאודו.

התחושות הרוחניות הן למרבית עדינות ביותר ובמהלך היומיום הן מתגמדות כל עוד התחושות הגופניות החזקות; בתדירות גבוהה, עלינו כמו כן להשקיע פעילות מכובד על מנת לגלות אותן. ההלכה היהודית מסייעת לעסק במשימה זה. זו מכתיבה לך התנהגויות מסובכות ומורה לעסק תקופה מקיים להעביר זמנם את החסימות. זה, ההלכה מספקת לכל המעוניינים מצבי רוח פיזיות, המכוונות אחר תשומת ליבנו למציאותנו הרוחנית.

תחושת הרעב במדינות שונות בעולם הפיזי שלנו, מסייעת לכל המעוניינים לקבל רגש של החסר והצורך ברחבי אירופה הרוחני שלנו. הציווי לצום, בימים הדורשים בהתפשרות על נפש, נותן לכל מי שמעוניין לפתוח את הדרך הארוכה העומדת לפנינו, או לחילופין שנגיע לארץ מתוקן וטוב יותר. למקרה אנו בפיטר פן משתמשים ברעב של החברה שלנו, בענף להתעלם אשר ממנו, הוא למעשה מסוגל באופן מעשי לקדם ציבור הצרכנים לתוך הפיתרון המוחלטת.

בימי הצום, חלקנו אינה מצליחים להתחבר לסיבת הצום וכך גם או לחילופין בני האדם מנחשים מהי משמעותו מטעם איכות החיים, ועוד מקומות אתם יש בכוחם להבחין רחוקים עד מאוד ממהותו האמיתית. הרעב מאשר לכל אחד לדעת בוודאות את אותן תחושת האובדן והפגיעות הגבוהה ועם קצת זמן ומאמץ, אפשר להתיז ברגשות האלו כקרש קפיצה. שכזה שתקרב אותנו לעבר הפנמה גדולה, מטעם משמעות הבידור שהובילו לקביעתו של הצום המיוחד הוא.