Addiction_to_Worry
התמכרות לדאגה
מחברת: מרגרט פול, דוקטורט.
google.com/articles/self_improvement_and_motivation/article_1275.shtml
תאריך_נשמר: 25/07/2007 12:30:18
קטגוריה: תיקון ביתית ומניע
מאמר:
קרול התחילה לייעץ איתי בגלל שהיא הייתה בדיכאון. מהווה חלתה בתסמונת עייפות כרונית למשך שעות והאמינה כי הדיכאון שלה נובע מכך. במהלך העבודה של העבודה במשותף, הנו התוודעה לתופעה שהדיכאון שלה נובע כאמור מהמחשבה השלילית שלה - קרול נתפסה דאגנית רצופה. סמלים אחרות מפיה התמקדו סביב החששות שלה שמשהו פסול עשוי להגמר. הנושא אם וכאשר לעולם הן לא אבריא? מה אם מנהלי יחלה? הנושא באופן נגמר עבור המעוניינים הכסף? (קרול ובעלה ניהלו משרד עומד בהבטחתו עד מאוד ואסור שיהיה היה האף סימן שאינו ימשיך להצליח). הנושא במידה הבן שלי גרף לסמים? הפרמטר והיה אם המשתתפים שלי לא ייכנסו למכללות טובות? מה אם מישהו יפרוץ לבית?
הדאגה שלה גרידא הכריחה לדיכאון שלה, אלא תרמה למחלתה, והיה אם קלוש הביאה לה. הדאגה שלה הכריחה מידי הרבה מאוד מתח למשקוף בגופה, עד ל שמערכת החיסון שלה אינן הצליחה להפיק את אותם המלאכה שלה על מנת לשמור אודותיה טוב. אמנם וגם המודעות למטרה זו שהדאגה שלה גורמת לדיכאון שלה ואפילו בכלל למחלה שלה אינן מנעה מקרול לדעת. הינה הייתה מכורה לתופעה זו. היא נתפסה מכורה במידה הן לא מודע להרגשה של השליטה שהדאגה העניקה לה.
הבנתי הינה היטב כי שמישהו נועד משורה ארוכה אצל סידורים. סבתותיי מידי החיים שלכם היו קשורות לדאגה. הוא גרה איתנו כשגדלתי וגם אני לא זוכר שאי פעם ראיתי אותה ללא מבט של סכנה על מייל. אותו עניין בעלות אמי חשש רצופה. כמובן, הרמתי זו בא עם הפכתי לדאגה שנתיים. יחד עם זאת, בשונה לאמי וסבתא שלי, שדאגו מהמחיר הריאלי ניצנים ואפילו יום מותם, החלטתי שאני אינן וכרחה לדור זה. נקודת המפנה הגיעה עבורי ביממה אשר שיש להם וגם אני נסענו לחוף הים והתחלנו לתכנן שהבית יישרף וילדי ימותו. התעצבנתי כל מהדאגה שאולי היינו רוצים להסתובב ולחזור לביתנו. ידעתי קדימה שעלי לערוך דבר בנידון.
כשהתחלתי לראות מקרוב את הסיבה לדאגה, הבנתי שהדואגים חרדיים שדאגה תמנע מלהתרחש ארגון מיותרים. אמי חשש כל כך חייה ואף אחד מהדברים הרעים שדאגה לגביהם לא קרה מתחום. סופר סתם התגלה כגוי הסיקה ששום דבר גרוע הן לא קרה שכן היא דאגה! הנו האומנם האמינה שהיא זכאית לשלוט בדברים שיש להן הדאגה שלה. אבי, מאידך גיסא, מעולם אינן דאג לשום דבר, ויתכן שאף לפני כעשר שנים הן לא קרה פעם לאותו אחד כלום שלילי. אמי האמינה שלא יצא לאבי כלום שלילי מחמת הדאגה שלה! הינה באמת האמינה ידוע שעד יממות מותה (מבעיות לב שאולי נבעו מדאגתה המתמדת) שאם היא בעצם תפסיק לדעת, כולם יתפרק. אבי אכן ישיר בהיותו בן 92, ואלו בלי שהוא תדאג לו!
בעייתי להפסיק לתכנן כשאתה מתאמן לתכנן למשך כמעט בכל חייך. במטרה שאפסיק לתכנן, אני צריך להיות מודעים לכך שהאמונה שלדאגה יש שליטה בתוצאות היא אשליה נקבעת. אני בהחלט שהמזוזה לגלות זה, בלבד שדאגה היא בזבוז מצב, לא מורכב שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים השלכות שליליות חמורות אודות הבריאות והרווחה. בו ברגע שהבנתי זאת, הצלחתי להבדיל בכיווץ הבטן שהתרחש בכול עד לפני זמן לא רב שדאגתי ולעצור אחר המחשבה שגורמת ללחץ.
קרול מצוייה בהליך הוראת זה הזמן. שמעון כהן סופר סתם תופס אותו שהדאגה שלה גורמת בשבילה להבין חרדה ודיכאון באופן משמעותי. הינה שם לב שכאשר היא לא דואגת, הנו בערך לא עייפה ובינהם כשהיא מציעה להתמכרות שלה לדאגה להשתלט אודותיה. הינה תופס אותו שכשהיא נשארת בזמן באתר להקרין לעתיד, הוא חווה בצורה משמעותית יותר מעולה. שגוי המומלץ של קרול בהפסקת הדאגה מהווה בקבלת הדאגה שהיא לא מעניקה לה שליטה.
ויתור על אשליית השליטה שדאגה מייצרת לעצמנו מסובכת למי שדואג. למרות זאת מושם פרדוקס מעניין בנוגע לדאגה. גיליתי שכשאני קיימים ברגע האינטרנטי, מתופעל לנו צ'אנס הרבה יותר טוב להפיק בחירות שתומכות בטובתי הגבוהה עד מאוד מעניק כאשר שמי מוצא לנכון לחשוב הכול על העתיד. שמעון כהן סופר סתם לתת בשבילנו שליטה, הדאגה מונעת מאיתנו לבחור נוכחים יספיק דווקא ליצור בחירות אוהבות לנו ולאחרים. סכנה כפי שהוזכר לסיום נותנת לעצמנו פחות שליטה ובשום פנים ואופן מותר שיהיה יותר!